עבור דורות של סטודנטים ומרצים בבית הספר לקולנוע על שם סטיב טיש, ראובן הקר היה ועודנו יותר ממורה ויוצר קולנוע מוערך – הוא מתווה דרך ומעורר השראה הן לעמידה מול אתגרים והן לשילוב של רצינות וערכים בהוראה וביצירה. הקר כמרצה וכראש חוג היה תקיף והחלטי אך לא פחות מכך קשוב ואדיב, הוא חיפש ומצא דרכים חדשות לקדם את בית הספר, את הסטודנטים בעבר ובהווה ואת הפסטיבל לסרטי סטודנטים. כמי שהיה מפקד מוערך בצבא לפני שפנה לקולנוע, הוא יודע להבחין בין עיקר וטפל ובעיקר לבצע את הדברים בפועל ולא רק בהצהרות. כתלמיד של דוד פרלוב, הקר הקפיד לפתח חשיבה מעמיקה ורצינית כיסוד חשוב באמנות, בהוראה ובכל מעשה, על כן הוא דאג להנציח ולהנחיל מורשת זו לדורות של תלמידים. כיוצר קולנוע הוא מתבונן בצורה מעמיקה בהיסטוריה ובהווה של מדינת ישראל, לצד עיסוק בעולם התרבות והמוזיקה. כמרצה וכיוצר, תמיד הקפיד להשמיע את דעתו מבלי לכפות אותה, תוך הנחלת ערכים של חשיבה עצמאית ועבודה קשה ורצינית. הוא מעולם לא קפא על השמרים ודאג להעשיר את הידע שלו ושל התלמידים, תוך שהוא מקנה לסובבים אותו דרכי עבודה שיוסיפו ללוות את בית הספר גם אחרי פרישתו, כשם שהעצות שנתן לתלמידו הרבים ממשיכים ללוות אותם ביצירה שלהם אחרי תום הלימודים. דורות רבים של סטודנטים, מרצים ועובדים בחוג מודים לראובן הקר על תרומתו הנדיבה ומצעידים לו על אופיו האדיב והישר.