שופטים

דני רוזנברג, במאי ותסריטאי, בוגר בהצטיינות של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה ירושלים. סרט הבכורה שלו "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" לקח חלק בבחירה הרשמית בפסטיבל קאן וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע בירושלים. סרטו השני, "החייל הנעלם" הוקרן כחלק מהבחירה הרשמית בפסטיבל לוקרנו 2024. שני הסרטים היו מועמדים לפרס אופיר לסרט הטוב ביותר, והקנו גם לדני מועמדות לבמאי הטוב ביותר. 

בין שאר יצירותיו – הסדרות "ג'וני ואבירי הגליל", אותה גם ביים, ו"מלכות". כתב וביים, בשיתוף יניב סגלוביץ', והפיק את הסרט הדוקומנטרי "אורי זהר חוזר". בין  סרטיו הקצרים "סוסיא", "בית אבי", "דון קישוט בירושלים" ,"הטייפ האדום", ו"במפעל".  הסרטים השתתפו בעשרות רבות של פסטיבלים ברחבי העולם: פסטיבל קאן במסגרת הCinefondation, ברלין, מונפלייה,  הוטדוקס, אידפא, קלרמונד-פראנד, מונטריאול, מינכן ועוד, וזכו בפרסים רבים, ביניהם צל"ש בתחרות הרשמית בפסטיבל ברלין , פרס הסרט הקצר בפסטיבל בוסאן וירושלים והמקום הראשון בפסטיבל מילאנו.

עורכת סרטים ישראלית, זוכת שני פרסי אופיר עבור העריכה הטובה ביותר. בין הסרטים הבולטים שערכה: "ואלס עם באשיר", "הברך", "החייל הנעלם", "סבוי", "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם", "לא פה לא שם", ועוד סרטים רבים אחרים. עבודותיה האחרונות בקולנוע דוקומנטרי כוללות את הסרטים "1341 פריימים מהמצלמה של מיכה בר-עם", "ענבל פרלמוטר – אם זה נגמר", "הרף התחתון ביותר" ועוד רבים אחרים. בנוסף עורכת גם סדרות דרמה לטלוויזיה, ביניהם "שבתות וחגים", "שישה אפסים".  ערכה לאחרונה את הסדה "המקעקע מאושוויץ" ששודרה השנה בערוץ סקיי הבריטי.

פלומה שחמן – יוצרת קולנוע ומוזיקאית שעשתה מחקר מפורט על מקורה של מוזיקת הכליזמרים האירופית. פאלומה שחמן נולדה ב-1985 ופנתה ליצירת קולנוע לאחר שעבדה למעלה מ-15 שנים כמוזיקאית מקצועית, עם הקלרינט, כלי לבחירתה. היא ביימה וכתבה את "פרויקט הכליזמרים" עם ליאנדרו קוך, סרט עלילתי היברידי שזכה בסרט העלילתי הראשון בברלין 2023 ובסרט הארגנטינאי הטוב ביותר ב-Mar del Plata IFF 2023. הסרט היה גם חלק מהבחירה הרשמית ב-BFI לונדון, וינה, IDFA ושנגחאי IFF. פאלומה עובדת כעת על סרטה השני, תוך כדי ניגון מוזיקה ובימוי Cultura Klezmer, פרויקט למחקר ולמידה עם התמקדות באמריקה הלטינית.

וסלקה קיריקובה הינה בוגרת של האקדמיה לתאטרון ואמנויות הקולנוע בסופיה בולגריה, שם למדה עריכה. הייתה חלק מצוות ההפקה של Alienation, סרטו של מילקו לזרוב, שהוקרן בבכורה בפסטיבל ונציה. ולסקה הפיקה גם את סרטו השני של מילקו, אגא, שהוקרן בתחרות הרשמית בפסטיבל ברלין וזכה בשלל פרסים ברחבי העולם. בנוסף הפיקה גם את "Windless" שערך את בכורתו בפטסיבל קרלובי-וארי. וסלקה לקחה חלק בפרוייקט "מפיקים על הדרך", שהוצג בפסטיבל קאן ב2018. היא חברה באקדמיה האירופאית לקולנוע (EFA).

מארה מרקסן היא אוצרת סרטים קצרים, מפיצה וחוקרת. היא עובדת עבור "סוכנות הסרטים הקצרים המבורג" ואצרה מספר תוכניות מיוחדות לפסטיבלי סרטים קצרים בינלאומיים בנושאים כמו דיסקו, עונג, פאנק ועבודת מין. מארה למדה "שימור והצגת התמונה הנעה" באוניברסיטת אמסטרדם, הייתה עוזרת מחקר בפרויקט המחקר Literarizität in der Medienkunst (ספרותיות באמנות התקשורת) באוניברסיטת המבורג, והייתה שותפה לכתיבת המונוגרפיה The Literariness of Media Art בהוצאת Routledge (2019). בשנת 2024 היא סיימה את עבודת הדוקטורט שלה על הפואטיקה הקווירית-פמיניסטית הרצונית של סרטי הריוט גירל של שנות ה-90.

שושי קורמן היא מנכ"לית משותפת בסינפיל, חברת מכירות וייעוץ סרטים בינלאומית. לחברה מוניטין רב בסגירת חוזים עבור יוצרי סרטים דוקומנטריים להשגת מימון והפצת הסרטים. חלק מהסרטים בהם שושי הייתה מעורבת הם "לברוח" של יונאס פוהר רסמוסן שהיה מועמד לשלושה אוסקרים; "קולקטיב" של אלכסנדר נאנו שהיה מועמד לשני אוסקרים; "גונדה" של ויקטור קוסקובסקי; "בית עשוי קוצים", זוכה פרס הבימוי הדוקומנטרי בפסטיבל סאנדנס ולמועמדות באוסקר, ו"סוכן האושר", אחד הסרטים הבולטים של השנה.

שאולי מלמד הוא עורך, תסריטאי ובמאי קולנוע. בוגר בית הספר סטיב טיש לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. סרטו התיעודי הראשון באורך מלא "מיני די וי" הוצג בהקרנת בכורה בפסטיבל דוקאביב 2022 ושודר בכאן 11. ב2024 יצא סרטו השני באורך מלא ״טאבו״ העוסק בחייו של הקולנוען עמוס גוטמן וערך את הבכורה העולמית בפסטיבל רוטרדם היוקרתי. מלמד ערך סרטים עלילתיים ותיעודיים רבים, ביניהם ״להאיר את יוסי״, ״המלכה שושנה״, "סבוי" (עליו זכה בפרס אופיר על העריכה הטובה ביותר לצדה של נילי פלר), הסרט ״קרוב יותר״ בבימויה של תום נשר שהוקרן בפסטיבל טרייבקה, והסרט העלילתי "אזרח מודאג" שהוקרן בפסטיבל ברלין 2022, זכה בשבחי המבקרים ונמכר לHBO

לארס הנריק גאס הוא מנהל פסטיבל הסרטים הקצרים הבינלאומי אוברהאוזן. לארס הינו חוקר ומבקר קולנוע, ומפרסם שלל מאמרים וביקורות על קולנוע ותרבות. כסופר ערך ופרסם מספר ספרים  לרבות הספר"Film and Art After Cinema"  (2019).

סידני נטר התחיל את דרכו כעוזר הפקה לסרטים ופרסומות באמסטרדם. בשנת 1994, הקים את סוכנות הבוטיק הבינלאומית SND Films, המוכרת סרטים קצרים בינלאומיים עטורי פרסים, סרטי טלוויזיה וסרטי תעודה (עלילתיים). סידני הייה בוועדת הקצרים של קרן הקולנוע ההולנדית בין השנים 2001-2010 ובמועצת המנהלים של פסטיבל הסרטים הקצרים הבינלאומי Go Short! בניימגן עד 2011, בה המשיך להיות חבר. אנשים קוראים לו מר שורטס עכשיו! הוא היה בצוות השיפוט של תחרויות הקצרים בפסטיבלים רבים, כמו ברלין, דרזדן, סאנדנס, פאלם ספרינגס, פסטיבל הסטודנטים הבינלאומי של תל אביב, פסטיבל הקולנוע הקצר של ריו וכו'. בין הסרטים הקצרים הישראלים שייצג הם גומי דולפין, ברבי בלוז ואיך לשחות.

הילה יובל בוגרת החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. במשך מספר שנים הילה חונכת ומרצה לליהוק במחלקה לקולנוע במכללת בית ברל. היום מלמדת בסדנאות שחקנים ובסטודיו על שם ניסן נתיב. משנת 1995 מלהקת בעיקר סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע לארץ ולחו״ל. בין הפרויקטים הבולטים – סרטי קולנוע: ״האסונות של נינה״, ״אהבה קולומביאנית״, ״בופור״, ״הערת שוליים״, ״לבנון״, ו-״סיפור על אהבה וחושך״. סדרות טלוויזיה: ״סרוגים״, ״חטופים״, ״אופוריה״, ״שטיסל״, ״כפולים״, "מנאייכ״, ״מלכות״, ״חאנשי״, ״אלף״, ״טיפול לילי״ ועוד סדרות רבות. זכתה ב-5 פרסי האקדמיה על ליהוק סדרות הטלוויזיה – ״פאודה״, ״הנערים״, ״המפקדת עונה 1״, ״המפקדת עונה 2״, ״שישה אפסים״ ופרס אופיר על ליהוק סרט הקולנוע ״הנשף״.

במאי ותסריטאי. בוגר המחלקה לקולנוע במדרשה לאמנות, בית-ברל. 

סרטו האחרון, "המשלחת", קו-פורדוקציה ישראלית-פולנית-גרמנית, הוקרן בבכורה בפסטיבל ברלין, שם זכה לשבחים מהמבקרים והקהל. "המשלחת" זכה בפרס התסריט ופרס האנסמבל בפסטיבל ירושלים. 
סרטו הראשון באורך מלא, "בית בגליל", אותו גם הפיק, זכה בפרס התסריט בפסטיבל חיפה והוקרן בהצלחה רבה בבתי הקולנוע.  סרטיו הקצרים השתתפו בפסטיבלים רבים ברחבי העולם וזכו בפרסים.
חמישה מסרטיו הקצרים הוקרנו לאורך השנים בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים תל-אביב. מסרט שנה א' בלימודיו ועד סרטים עצמאיים שיצר בשנים האחרונות. סרט הגמר שלו, "רגילה", זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בתחרות הישראלית ב-2010.  בימים אלו בשלבי עריכה של סדרת דרמה חדשה שביים, ותעלה בתאגיד השידור "כאן". 

אמן וידאו, הצבה ופיסול ומרצה לאמנות.  נולד ב- 1979. חי ועובד בתל אביב- יפו. בוגר המדרשה לאמנות בבית ברל, מחזור 2007.
עבודותיו של מרקוביץ הן הומורסקות פיסוליות באסתטיקה יומיומית דלה ומאולתרת, אשר מעלות ביקורת תרבות מעמיקה. בעבודות הוידאו שלו הוא בודה נרטיבים, מפסל סביבות קולנועיות ומשתמש בפרקטיקות שונות של תיעוד. מרקוביץ׳ הציג בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות והשתתף בפסטיבלים בארץ ובעולם ביניהן מוזיאון הטייט מודרן, לונדון המוזיאון לאמנות עכשווית ברצלונה; רדקאט, לוס אנג׳לס, המוזיאון היהודי לאמנות עכשווית בסן פרנסיסקו,  MeetFactory פראג, CCA תל אביב, מוזיאון תל אביב לאמנות ועוד.

מרקוביץ' הוא זוכה פרס משרד התרבות לאמן וידאו בכיר בשנת 2019, ופרס KUNST13 – ZURICH לקידום היצירה לשנת 2013. זכה במענקים מקרן יוצרים של משרד התרבות, קרן רבינוביץ, מפעל הפיס  וקרן התרבות אמריקה־ישראל. 

אמנית וידאו, חיה ופועלת בירושלים. מרצה בכירה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, לשעבר ראש התמחות וידאו במחלקה לאמנויות המסך, בצלאל (2012-2022). בוגרת לימודי תואר שני בהאנטר קולג', ניו יורק, ולימודי תואר ראשון בהצטיינות במחלקה לצילום בבצלאל. זוכת פרס קרן הרכישה מטעם קרן משפחת רפפורט לשנת 2021, פרס עידוד היצירה לשנת 2008, ופרס אמן צעיר משנת 2004. זוכת פרס קרן אמריקה ישראל בין השנים 1998-2002.
עבודותיה של שרון הוצגו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם, בינהן – "רסטינג ביץ" במרכז לאמנות ומחקר מעמותה ובבית הנסן, "Home Made Video" בגלריה אפדניקס 2 בורשה, "ראש מנוע" בגלריה טבי לאמנות עכשווית בתל אביב, ו"מיצב וידאו" במסגרת הביתן הישראלי ב-NordArt בגרמניה. בנוסף, שרון אצרה מספר תערוכות, כמו "טליטא קומי", "לולאה – סימפוזיות וידאו ארט", "De la mere au desert" – תערוכה של היוצרת שנטל אקרמן ועוד רבים אחרים.

אורי לוין היא חוקרת קולנוע ואמנית וידאו. היא חברת סגל בכיר בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל אביב. עבודתה מתמקדת בקולנוע מוקדם ויחסו למדיה דיגיטלית, סלפסטיק ווידאו ארט. ספרה החדש, העוסק בהיסטוריה של חלום הקולנוע כשפה בינלאומית, עתיד לראות אור בהוצאת SUNY University Press.

רן בן סימון הוא אמן טכנולוגי המתמחה בהפקת וידאו, אנימציה תלת-ממדית, מידול, רינדור, בינה מלאכותית ומציאות רבודה. הוא מתמקד ביצירת חוויות דיגיטליות אימרסיביות באמצעות הפקות וירטואליות וטכנולוגיות חדשניות, ומשלב בין קולנוע, אופנה וגיימינג בעבודתו עם מותגים ומוסדות מובילים.

במהלך השנים האחרונות, הציג רן את עבודותיו בתערוכות ופסטיבלים בינלאומיים נחשבים, בהם תערוכת “פנורמה” של הפרנואה בצרפת, פסטיבל Videoforms בקלרמון-פראן, מוזיאון Morgan Museum & Library בניו יורק, פסטיבל MMMAD במדריד, פסטיבל CADAF בפריז ותערוכת “ביכורים 3" בירושלים, עם עבודות שנוצרו ביפן ובדרום צרפת. רן שיתף פעולה עם מותגים בינלאומיים כמו Balenciaga וKors- ,Michael ויצר תכנים דיגיטליים עבור מגזינים כמו Esquire וFlair- ,Savoir וכן עבור חברות קוסמטיקה כמו Benefit ו-L’Oréal.

במאי אנימציה בתלת מימד, עובד באולפני סנובול על סדרות, סרטים, ופרסומות, עם מגוון לקוחות בין לאומיים כמו דיסני, WB, ניקולודיאון. בנוסף, ערן מורה לאנימצית דמויות בבצלאל,  מורה בספיר לכל תחום התלת.

בוגר מחלקת אנימציה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. פתח  ובנה את מחלקת אנימציה בסנובול וניהל אותה במשך שנים, לאחר מכן ניהל פרויקטים מגוונים, וכיום במאי ומפתח סדרות וסרטים.

מעין רוגל, סופרת תסריטאית ויועצת נרטיבית. בוגרת מסלול תסריטאות בבי"ס לקולנוע וטלויזיה סם שפיגל בירושלים. מנחה את הפודקאסטים 'עושים מזה סיפור' מבית הארץ עם ד"ר נועם פיינהולץ ו"סופרות לאחור" עם נילי אסיא מבית 'עברית'. 

מבקרת, חוקרת ויוצרת. עד כה ארבעה מספריה ראו אור – שניים מהם, אודות הקולנוע חרדי (״הקולנוע החרדי״ ו״קולנוע משלהן – הגל הנשי החדש של הקולנוע החרדי״, הוצאת רסלינג). כתבה ביקורות ומאמרים על קולנוע במגוון במות, כתבה תסריטים, שירים וסיפורים קצרים, שימשה כשופטת בפסטיבלי קולנוע בארץ ובחו"ל, כמרצה, כלקטורית וכמנטורית בקרנות הקולנוע. כיהנה כחברה במועצת הקולנוע הישראלית וכיום חברת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. בימים אלה עוסקת במחקר בתחום הפילוסופיה של הקולנוע ועובדת על סרט עלילתי באורך מלא.

פבלו אוטין נולד בבואנוס איירס, ארגנטינה, בשנת 1976 ועלה לישראל בשנת 1996. אוטין הוא מחברם של הספרים "קרחונים בארץ החמסינים – הקולנוע הישראלי החדש" (2008); "שיעורים בקולנוע: שיחות עם יוצרות ויוצרים ישראלים" (2016); "רקוויאם לשלום: הסכסוך הישראלי-פלסטיני בקולנוע ישראלי אחרי אינתיפאדת אלאקצה" (2017); ו-""מצ'רלי עד שולי: הקולנוע העממי והמצאת הישראליות" (2024), וערך את "רואים שקוף: במאים ואנשי קולנוע על סרטי איתן גרין" (2008, אוניברסיטת תל-אביב).
אוטין מלמד בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב, בבית הספר לאמנויות בבית ברל ובמכללת שנקר. הוא גם מבקר קולנוע של עיתון "הארץ" ויו"ר שותף של איגוד מבקרי הקולנוע הישראלי.

שני ליטמן היא עיתונאית במוסף "הארץ" שכותבת כתבות מגזין בנושאים חברתיים ופוליטיים, כותבת מאמרי דעה ומבקרת קולנוע ובעלת טור הקולנוע "טייק שני" במוסף גלריה. בכתיבתה כמבקרת תרבות היא עוסקת לא מעט בחיבור שבין פוליטיקה לייצוג תרבותי בישראל. היא בוגרת תואר ראשון בהיסטוריה ופילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב, למדה לתואר שני בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב ומסיימת לימודי תואר שני בהיסטוריה אמריקאית. לפני שהחלה לכתוב בהארץ עבדה כעורכת ותחקירנית בסרטים דוקומנטריים, ועל עבודת התחקיר שעשתה בסרט "שיטת השקשוקה" קיבלה את פרס התחקיר של פורום היוצרים הדוקומנטריים. לפני כן עבדה כמנהלת תסריטים בחברת ההפקות "מורגן" בפאריס וכעוזרת לנספחת התרבות בשגרירות ישראל בפאריס. את שירותה הצבאי עשתה ככתבת חדשות בגלי צה"ל.

במאי ותסריטאי, זוכה פרס אופיר. בעבודותיו מבקש אמרי לאתגר את הקשר המסורתי בין קולנוע עלילתי לקולנוע דוקומנטרי ומשלב בין האישי לקולנועי. סרט הגמר שלו 'תמונת משפחתי בשנתי הי"ג' בו הוא מככב לצד אביו, הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל סאן סבסטיאן היוקרתי, זכה בפרס הסרט הקצר הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים. סדרת הרשת שיצר עבור כאן 11 "בנפשם" זכתה ללמעלה מ-3 מיליון צפיות. סרטו העצמאי 'התאונה' זיכה אותו בפרס אופיר לסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר, בסרט העצמאי הטוב ביותר בפסטיבל לסרטי סטודנטיות וסטודנטים, בפרס היוצר המבטיח בפסטיבל ירושלים והוקרן בעשרות פסטיבלים בארץ ובעולם.

דנה מורג הייתה המנהלת האמנותית של סינמטק תל-אביב 2021-2024. ניהלה במשך 16 שנה את רכש הסרטים בחברת yes. לקטורית סרטי מקור ב-yes ובמכרזי  yes דוקו. בוגרת בהצטיינות של ביה"ס לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת ת"א (BA) ושל החוג לקולנוע וטלוויזיה ב University Warwick באנגליה  (MA).

נועה אסטנג'לוב היא אחת השחקניות הבולטות בעשור האחרון בקולנוע וטלוויזיה בארץ. בין תפקידיה יהיה ניתן למצוא את צליל בסדרה "המפקדת" עלייה הייתה מועמדת פעמיים לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית; ניצן בסדרה "האחיין שלי בנץ'" עלייה הייתה מועמדת לפרס השחקנית הקומית הטובה ביותר; יולי בסדרה "מיוחד" שהקנתה לה מועמדות לפרס השחקנית הדרמטית הטובה ביותר; ומירי בסדרה "משמר הגבול", שהקנתה לה מועמדות בפעם החמישית, לשחקנית הראשית הטובה ביותר בסדרת דרמה. בקולנוע השתתפה בסרטים "הסוסיתא של הרצל", "הקפות", וגם בסרט הקצר "סינדי", עליו זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל לסרטי סטודנטיות וסטודנטים.