שופטים

בחירת תחרות
  • התחרות הבינלאומית
  • התחרות הישראלית
  • תחרות הסרט העצמאי הקצר
  • התחרות לאמנות וידאו לקולנוע ניסיוני / באדיבות מיקי רויטמן
  • Wander - התחרות והתערוכה הבינלאומית למדיה דיגיטלית
  • פורום המבקרים

התחרות הבינלאומית

שמוליק מעוז

תסריטאי ובמאי קולנוע ישראלי עטור פרסים שזכה לשבחים רבים בקרב קהל הצופים בארץ ובחו"ל. בוגר המגמה לקולנוע בבית צבי. בשנים לאחר מכן עבד כמנהל אומנותי בתעשיית הקולנוע. בשנת 2009 זכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים בוונציה עם סרטו הראשון באורך מלא, “לבנון”. בשנת 2017 זכה סרטו “פוקסטרוט” בשמונה פרסי אופיר והוקרן בפסטיבל ונציה, שם זכה בפרס אריה הכסף. בנוסף, הפיק סדרות טלוויזיה וסרטים תיעודיים, ביים סרטוני פרסומת וקליפים מוסיקליים. בנוסף, לאורך הקריירה שלו כתב וביים סדרת קומיקס, סרט ניסיוני, ואף עסק בוידאו-ארט ותיאטרון.

אסף סודרי

אסף סודרי הוא צלם קולנוע ובמאי ישראלי, בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. בין סרטיו כצלם, "למלא את החלל" (2012) בבימויה של רמה בורשטיין אשר זיכה אותו בפרס האקדמיה האירופית לקולנוע (EFA) לצלם הטוב ביותר וכן פרס אופיר, והסרט "עטאש (צימאון)" (2004) בבימוי תאופיק אבו ואיל, גם עליו זכה בפרס אופיר לצילום הטוב ביותר. סודרי ביים סרטים תיעודיים נוקבים, אשר משלבים ביקורת חברתית וכלכלית עם עיסוק צורני דומיננטי, וכך נמנעים מייצוג עיתונאי של ההתרחשות. סודרי ביים יחד עם אמיר טאוזינגר את הסרט "שביתה" (2005), את הסרט "פרדיגמה" (2007) יחד עם דוד אופק, "האסיר" (2009) שזכה בציון לשבח בפסטיבל דוקאביב. בשנת 2016 יצר יחד עם אשתו, הבמאית טלי שמש, את הסרט "מוות בבאר שבע" שעסק בניסיון הלינץ' לאחר הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע בשנת 2015. בשנת 2020 יצרו יחד את הסדרה התיעודית "המניע" שעסקה בפרשת הרצח בעין כרם ועררה הד ציבורי גדול.

דומיניק ולינסקי

ב-2012, לאחר למעלה מ-20 שנה כמפיצת סרטים, הקימה דומיניק ולינסקי את חברת ההפקה והייעוץ DW. מאז 2013, ולינסקי אצרה והפיקה את הפרויקט The Factory שהוצג מדי שנה במסגרת "שבועיים של במאים" בפסטיבל קאן. הפרויקט כלל שורה ארוכה של סרטים שצולמו בטאיפיי, דנמרק, פינלנד, צ'ילה, דרום־אפריקה, לבנון, תוניסיה וסרייבו, וכרגע מושהה בשל המגפה. ולינסקי היא חברה באקדמיה האמריקאית לקולנוע, ומשמשת שופטת ומרצה בקרנות וסדנאות ברחבי העולם. בין היתר, ולינסקי הפיקה סרטים בסרי לנקה, איראן, מיאנמר, דרום אפריקה, ישראל ובנגלדש. חברת DW מפתחת סרטים בישראל, הודו קניה ובהוטן…

יובן מריאנוביץ'

מנהל פסטיבל סרייבו לקולנוע, שבו עבד החל משנת 1999. לפני כן שימש כמנהל התעשייה של הפסטיבל. פסטיבל סרייבו התמקם בצמרת פסטיבלי הקולנוע בעולם, ומשמש בית לאוצרות איכותית, לאירועי תעשייה בולטים ולפלטפורמה לחינוך וליצירת קשרים עבור יוצרי קולנוע צעירים. אחד הפסטיבלים הנחשבים ומוערכים באירופה. כמפיק לסרטים עטורי פרסים, משמש גם כנציג הלאומי של בוסניה והרצגובינה לקרן לקולנוע אירופי של המועצה האירופית, וכן עובד כיועץ למגוון קרנות ומכוני קולנוע. בוגר תואר שני של בית הספר לעסקים של אוניברסיטת לונדון, ומרצה להפקה באקדמיה לאמנויות הבמה של סרייבו.

דוריס באואר

מנהלת הפסטיבל הבינלאומי לסרטים קצרים VIENNA SHORTS. למדה מדעי המדינה באוניברסיטת וינה. אוצרת ומנהלת תרבות. עד 2014 ניהלה את הקולנוע באוויר הפתוח espressofilm שאותו היא הקימה, וניהלה את חנות הדי-וי-די Filmgalerie 8 ½ . בשנת 2012 היא הקימה את איגוד פסטיבלי הקולנוע האוסטריים, ושימשה כדוברת האיגוד עד תחילת 2018. לאחרונה הייתה מעורבת בפיתוח פלטפורמת הסטרימינג האירופאית לסרטים קצרים THIS IS SHORT.

התחרות הישראלית

סיגל אבין

סיגל אבין היא תסריטאית, מחזאית, במאית תיאטרון וטלוויזיה ישראלית. יוצרת הסדרות "לאבד את אליס" (2020) ו"בלתי הפיך" (2013–2016). אבין למדה משחק בסטודיו יורם לוינשטיין, ולאחר שהעלתה מספר הצגות מצליחות, הצטרפה לתיאטרון הבימה כמנהלת אמנותית. יצרה את הטלנובלות המצליחות "משחק החיים", "מיכאלה", ו"טלנובלה בע"מ". ב־2007 נמכר פורמט סדרת הטלוויזיה שכתבה וביימה, "האקס המיתולוגי", לרשת CBS, ובשנת 2015 נמכרו זכויות הקומדיה "בלתי הפיך" שכתבה יחד עם רענן שקד לרשת ABC. ב־2016 יצרה את סרטוני הרשת "זה מטריד" שעסקו בדינמיקה שמאחורי הטרדות מיניות. הסרטונים הפרו לויראליים ולאחר מכן, יצרה ב־2018 גרסה אמריקאית שנחלה הצלחה רבה תחת הכותרת "ThatsHarassment", בהשתתפות דיוויד שווימר, אמי רוסום ועוד. "לאבד את אליס" שעלתה לשידור בהוט זכתה לשבחים ולהצלחה רבה ונמכרה ל־Apple TV+.

איתן מנצורי

מפיק עטור פרסים שצבר ניסיון במגוון סרטים וסדרות טלוויזיה ישראליים ובינלאומיים. יליד ירושלים, בוגר בית הספר לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל בירושלים. מנצורי מקדם קולות מקוריים של הדור החדש של יוצרים ישראליים לצד יוצרים מובילים שכבר זכו להערכה. ב־2013 הקים יחד עם יהונתן דובק את חברת ההפקות "ספירו סרטים" המוקדשת להפקת סרטים וסדרות באיכות האמנותית והמסחרית הגבוהה ביותר, המיועדים לשוק המקומי והבינלאומי, ביניהם: "פוקסטרוט", "כנס העתידנים", "בשבילה גיבורים עפים", "אחד בלב", ו"הנה אנחנו". ב־2020 יצר את הסדרה "שטח הפקר" עבור HULU ו-ARTE, ובימים אלה עובד על עונתה השנייה.

מאיאלן פרנקו דאבילה

מנהלת מסגרת NEST של פסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן – תחרות בינלאומית לסרטי סטודנטים, שאוספת סטודנטים מבתי ספר לקולנוע ברחבי העולם ומזמינה את היוצרים הנבחרים להשתתף בהקרנות ובשיחות במסגרת הפסטיבל. בנוסף, דאבילה מתאמת מאז 2016 את תכנית הרזידנסי Ikusmira Berriak – יוזמה שנועדה לתמוך ולקדם כישרונות חדשים ביצירה אודיו־ויזואלית. היא חברה בקבוצת Z365, שפועלת כ"פסטיבל בכל ימות השנה" ומלווה כישרונות עולים, מעבירה הכשרות ומקדמת קולנוע, מחקר, וחשיבה קולנועית. בעלת תואר במדעי הרוח ותקשורת מאוניברסיטת דאוסטו בסן סבסטיאן, ספרד. פרויקט הגמר שלה חקר שינויים בתקשורת אורקולית במעבר לטכנולוגיות חדשות ולפלטפורמות אונליין. במהלך לימודיה היא המשיכה את הכשרתה באוניברסיטת פירנצה, בפקולטה למדעי המדינה.

תחרות הסרט העצמאי הקצר

מארי־פייר ואלה

בעלת תואר ראשון בספרות והיסטוריה של האמנות. לאחר שהיתה המנהלת האמנותית שלStudioCanal , מאז 2008, ואלה היא אחראית הרכש של חברת Wild Bunch אשר עובדת עם חברות עצמאיות מקומיות ובינלאומיות. Wild Bunch היא חברת הפצה ומימון אירופית עצמאית מובילה המנהלת ספרייה של יותר מ־1,500 כותרים. הם מחפש במיוחד במאים צעירים וכישרונות חדשים. הסרטים של החברה זכו להצלחה בכל העולם ולעתים קרובות זכו בפרסים רבים בפסטיבלי קולנוע חשובים. Wild Bunch היא שחקנית מרכזית במכירות בינלאומיות ומפתחת רשת הפצה פאן-אירופית.

אמיר קמינר

עיתונאי, מבקר קולנוע ומסעדות ואושיה תל-אביבית. בקיץ 1986 החל קמינר לעבוד בקבוצת "ידיעות אחרונות" בתור מבקר קולנוע, ומאז הוא מתמקד בהחדרת תרבות הקאמפ, הקאלט, הטראש והשוליים לישראל. קמינר מסקר בקביעות פסטיבלים מרחבי העולם, ביניהם קאן (שבו הפך לאחת הדמויות הבולטות והמזוהות), ונציה, ברלין, מרקש, רומא, ציריך ומקאו. ראיין את בכירי הבמאים והבמאיות, הכוכבים והכוכבות. קמינר למד במגמה העיונית של החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, במהלך הלימודים נמנה עם מקימי כתב העת המנוח "סרטים" ועבד תקופה קצרה בשבועון המנוח "להיטון עולם הקולנוע". בראשית שנות ה־90, קמינר נחשב לסמל של שינקין, תרבות המקומונים התל אביבית והופיע בתפקיד עצמו בסרטים שעסקו בהוויה התל אביבית הלילית: "סיפורי תל אביב", "חסד מופלא", "זרים בלילה" ו"שירת הסירנה".

יעל קיים

תסריטאית ובמאית. סרט הביכורים שלה "ההר" הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל ונציה 2015, במסגרת תחרות ה־Orizzonti הבחירה הרשמית ובמסגרת "תגליות חדשות" של פסטיבל טורונטו 2015. זכתה בפרס "דון קישוט" לבימוי פורץ דרך ונבחרה לבמאית השנה 2016 של פורום מבקרי הקולנוע הישראלים. סרט הגמר שלה "דיפלומה" מבית הספר סם שפיגל השתתף בתחרות הסינפונדסיון של פסטיבל קאן 2009 וזכה בפרס. בימים אלו היא מפתחת סדרה עלילתית לתאגיד השידור הישראלי ומלמדת בימוי במכללת ספיר ובמרכז הבינתחומי בהרצליה.

התחרות לאמנות וידאו לקולנוע ניסיוני / באדיבות מיקי רויטמן

Para One

ז'אן־בטיסט דה לאובייר, המוכר בשם Para One, הוא אמן רב פנים הניצב בצומת שבין קולנוע למוזיקה. החל את הקריירה שלו כמפיק מוזיקלי, תחילה בהיפ הופ ולאחר מכן במוזיקה אלקטרונית דרך חברת המוזיקה שלו Marble, ובמהרה עבר ליצור אלבומי סולו משלו, "Epiphanie", "Passion" ו־"Club". מלבד היותו מלחין בולט, Para One הפיק עבור מגוון אמנים, כמו Birdy Nam Nam ולאחרונה אלבום הבכורה של מרים אבולואפה. עבודתו זכתה להכרה בתעשיית הקולנוע בזכות כתיבת פסקולים מקוריים לסרטיה של סלין סיאמה, בין היתר. Para One הוא גם במאי ומפיק של סרטים קצרים רבים. בשנת 2021 יצר את סרטו הראשון באורך מלא, "ספקטר: שפיות, טירוף והמשפחה" (Spectre: Sanity, Madness & the Family), ואיתו שחרר את פסקול הסרט, "Machines of Loving Grace".

מאיה ז"ק

אמנית, יוצרת סרטים ומרצה בכירה בבצלאל. בוגרת לימודי אמנות בבצלאל בהצטיינות, למדה באוני׳ תל אביב בתכנית הבינתחומית באמנויות ובתכנית לחילופי סטודנטים Weißensee Kunsthochschule Berlin. עבודתה מתפרשת בין וידאו, הדמיות מחשב, רישום ומיצב. דרך בחינת מושגי העדות, התיעוד והיתכנות שחזור העבר, יצירותיה עוסקות בניסיון האנושי לכפות צורה וסדר על המציאות, על מנת להתמודד עם טבעה האפל, החמקני והכאוטי.
עבודותיה אשר מיוצגות באוספים בארץ ובעולם זכו בפרסים והוצגו בתערוכות יחיד בין היתר במוזיאון תל אביב לאמנות, המוזיאון לאמנות והיסטוריה יהודית בפריז, גלריה מארי-לור פלייש ברומא ובריסל, המוזיאון היהודי בוינה, גלריה נטלי סרוסי פריז והמוזיאון היהודי בניו יורק. כמו כן, הציגה בתערוכות קבוצתיות הכוללות את מוזיאון המבורגר באנהוף בברלין, הביאנלה לאמנות צעירה במוסקבה 2012, מוזיאון ישראל ירושלים, המוזיאון לאמנות ׳קוריאנה׳ בסאול, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, LACE L.A. ו־Galerie im Taxispalais באינסברוק אוסטריה.

רותי דירקטור

אוצרת אמנות עכשווית במוזיאון תל אביב לאמנות, החל משנת 2014. במסגרת עבודתה במוזיאון אצרה תערוכות יחיד לאמנים בינלאומיים כמו אלמגרין ודראגסט, פיונה טאן, לוריס גראו, וכן תערוכות קבוצתיות רבות משתתפים ותערוכות פרפורמטיביות. לפני כן הייתה אוצרת ראשית של מוזיאון חיפה לאמנות (2011–2014), אוצרת הגלריה לאמנות של בצלאל בתל אביב (2009–2010), אוצרת ומנהלת הגלריה לאמנות, אוניברסיטת חיפה (2005–2008). מתחילת שנות ה־90 פעלה כאוצרת עצמאית. משנות ה־80 ועד 2009 כתבה בקביעות על אמנות בעיתונים יומיים ובמגזינים שבועיים ("חדשות", "מעריב", "העיר", "ידיעות אחרונות"), וכן בבלוג הצוֹפָה. פרסמה מאמרים על אמנות עכשווית – ישראלית ובינלאומית, בכתבי עת, בקטלוגים ובפרסומים שונים. החל משנות ה־90 מלמדת ומרצה על אמנות עכשווית, ישראלית ובינלאומית, בבתי ספר לאמנות ובמסגרות שונות. עורכת תוכן של סדרת הטלוויזיה "סיפור מסגרת. מאה שנות אמנות בישראל" (10 פרקים), ששודרה לראשונה בערוץ השני בחורף 2007–2008.

Wander - התחרות והתערוכה הבינלאומית למדיה דיגיטלית

ניר כהן

ניר כהן הוא יוצר, חוקר, מרצה ומעצב של חווית משתמש בעולמות ה־XR, אשר מתמקד בתפר בין המרחב הוירטואלי למרחב המוחשי ושילובם במרחב אחד, היברידי. מאמין שטכנולוגיה צריכה להביא ערך מוסף למי שמשתמש בה, ושכל משתמש הוא עולם בפני עצמו. בעל תואר שני בעיצוב תעשייתי טכנולוגי מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ותואר ראשון בהנדסת מכונות ורובוטיקה מאוניברסיטת אריאל. מרצה בקורסי XR במוסררה בית ספר לאמנות בירושלים. מייסד ובעלים של סטודיו אינסומניה הירושלמי, לעיצוב ופיתוח עולמות וירטואליים, עיצוב חווית משתמש ואינטראקציה (UX) במרחבים רבודי טכנולוגיה. הסטודיו מתמחה בעיצוב ופיתוח תוכן חוויתי לאפליקציות מציאות מדומה (VR) ומציאות רבודה (AR) עבור משחקים, מייצגים אינטראקטיביים, קידום מכירות, וחברות הזנק.

עידו טל

עידו הוא מפתח משחקים עצמאי, שותף ומנכ"ל של סטודיו המשחקים We Create Stuff. הוא הפיק את המשחק האחרון של הסטודיו, In Sound Mind, משחק אימה־פסיכולוגי מגוף ראשון. המשחק יצא לאור למחשב האישי, ולקונסולות פלייסטישן 5 ואקסבוקס סירייס X|S בספטמבר 2021 וזכה ל־95% ביקורות חיוביות בקרב שחקנים בפלטפורמת המשחקים Steam. עידו נמנה עם מקימי העמותה Games for Peace, שמטרתה לבנות דיאלוג ואמון באמצעות משחקי מחשב עבור ילדים באיזורי קונפליקט.

דניאל זיני

דניאל זיני היא אמנית וידאו וניו מדיה, חוקרת אמנות ותרבות דיגיטלית, היזמית והאוצרת של פסטיבל זירו ואן (ZER01NE) לאמנות דיגיטלית במוזיאון מגדל דוד. בעלת תואר שני במדיניות וביקורת של האמנות בבצלאל. כותבת ומרצה על תרבות דיגיטלית בדגש של החיבור בין אמנות לטכנולוגיה במגוון פלטפורמות.

פורום המבקרים

יעל שוב

יעל שוב היא מבקרת הקולנוע של טיים אאוט תל אביב מאז היווסדו ב-2002. היא בוגרת החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר שני בלימודי קולנוע מאוניברסיטת ניו יורק. היא מלמדת קולנוע באוניברסיטה הפתוחה ושימשה כיועצת אמנותית בקרן הקולנוע הישראלי, וכשופטת בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים, בהם ירושלים, ונציה, רוטרדם, קרלובי וארי ולוקרנו. ב-2015 נבחרה לשמש כיו"ר פורום מבקרי הקולנוע בישראל.
יעל גם כתבה שני ספרי ילדים ונוער: "נסיכת הגלידה" ו"הקרוסלה של מיכל".

נעמה רק

עיתונאית, אשת תוכן ומבקרת תרבות, בימים אלה תמצאו אותה בעין הדג, בטיים אאוט וביוטיוב. בוגרת החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. יו"ר שותפה בפורום מבקרי הקולנוע בישראל.

יהונתן צוריה

יהונתן צוריה הוא מנהל אתר עין הדג, מבקר ומרצה בשלל נושאים. יו"ר שותף בפורום מבקרי הקולנוע בישראל.