אגניישקה פרצה לתודעה עם סרט הבכורה שלה, "פיתיון", שהוקרן באינספור פסטיבלים, זכה בפרס לייחודיות אומנות בפסטיבל סאנדנס ונקנה להפצה ביתית בידי קריטריון. הסרט לוקח את בסיס הסיפור של בת הים הקטנה ומעתיק אותו לפולין של שנות ה-80, ולתוך מסגרת מחזמר. הסרט הדגיש את קולה הקולנועי הייחודי, המשלב ז'אנרים (פנטזיה, אימה, מיוזיקל) לתוך סיפורים היסטוריים וצבעוניים. היא משתמשת בבסיס הזה כדי לספר סיפורים על בדידות, זהות, תשוקה דרך נקודת מבט של דמויות נשיות. עם הגישה יוצאת הדופן שלה לקולנוע, היא ביססה את עצמה כאחת מהיוצרות הרעננות ומיוחדות, של הקולנוע הפולני והעולמי.
אגניישקה למדה בבית הספר לקולנוע על שם קישלובסקי בקטוביץ. אחרי ההצלחה של פיתיון, ביימה את סרטה השני "פוגה" (2018). סרטה השלישי והחדש, "התאומות האילמות" (2022) הוקרן במסגרת מבט מסויים בפסטיבל קאן האחרון, ונקנה להפצה בידי יוניברסל.
הקרנות:
התאומות האילמות + שיחה | 29.6, 16:30 סינמטק 4
פיתיון | 1.7, 13:00 סינמטק 1
כיתת אמן:
פנטזיה ואימה ככלי לביטוי אישי – על הקולנוע של אגניישקה שמוצ'ינסקה | 26.6, 16:30 סינמטק 2
בכיר הבמאים הגרמנים העכשווים, ומוביל את גל הקולנוע האומנותי הגרמני העכשווי הנקרא "אסכולת ברלין", שבין חבריו נודעו גם אנגלה שקנלק ותומאס ארסלן. סרטיו של פצולד בולטים בשפה הויזואלית המדוייקת שלו לצד הדמויות המורכבות והרגשות שהוא מצליח להוציא מסיפוריו. סרטיו בוחנים את גרמניה בתקופת האיחוד, וגם את ההיסטוריה של מדינתו ואת הצלקות והטראומות שעדיין נוכחות בה. חלק מסרטיו מנהלים דו-שיח עם קולנוע אמריקאי קלאסי, השואבים השראה מסרטים אלו ומעדכנים אותם לעולם הדימויים של גרמניה. דוגמה בולטת לכך הוא הסרט "פיניקס" (2014), שמתקשר עם "ורטיגו" אך מתרחש בגרמניה של אחרי השואה.
פצולד למד באקדמיה לקולנוע וטלויזיה בברלין מ1988 עד 1994. בזמן לימודיו למד תחת האומן הארון פארוקי, איתו יכתוב רבים מתסריטיו. סרטו הראשון, (Pilotinnen (1995, נוצר כסרט הגמר שלו ואף נקנה והוקרן בטלויזיה הגרמנית. חמש שנים לאחר מכן, ביים את "המצב שלי", סרט הקולנוע הראשון שלו, ושיתוף הפעולה הראשון שלו ביחד עם פארוקי. פצולד המשיך לעסוק בפוליטי והאישי של דמויותיו בסרטיו הבאים, כמו "רוחות" (2005), "ילה" (2007), "יריכו" (2008) ו"ברברבה" (2012), עליו זכה בדב הכסף לבימוי בפסטיבל ברלין. סרטו האחרון, A Fire, הוקרן בפסטיבל ברלין השנה והקנה לפצולד את דב הכסף.
הקרנות:
בכורה ישראלית: שמים אדומים + שיחה | 28.6, 21:00 סינמטק 3
המצב שלי | 29.6, 14:00 סינמטק 1
פיניקס | 1.7, 30.6, 19:00 סינמטק 2
בכורה ישראלית: שמים אדומים | 1.7, 16:00 סינמטק 1
כיתת אמן:
מפגשי הזמן בקולנוע של כריסטיאן פצולד | 27.6, 17:00 סינמטק 4
לארי קסנוף הוא מפיק אמריקאי הידוע עבור הניסיון הרב שלו בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. עם מעל לארבע עשורים בתעשייה, קסנוף היה מעורב באינספור פרוייקטים, ביניהם סרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה, קליפים ומשחקי מחשב. הוא ידוע בעיקר כמפיק הראשי של סדרת הסרטים "מורטל קומבט", המבוססת על סדרת משחקי המחשב המצליחה. קסנוף הפיק את רוב הסרטים בסדרה, החל מהסרט הראשון והמצליח שיצא ב1995. קסנוף היה ממקימי החברה Lightstorm ביחד עם ג'יימס קמרון, והפיק את הסרטים "שקרים אמיתיים" (1994), "פלדה כחולה" (1990) ו"ימים משונים" (1995). קסנוף פנה גם אל ענפים אחרים בתעשיית הבידור, וממשיך לחפש דרכים חדשות לחבר בין מדיומים שונים כדי ליצור חוויות בידור חדשות ומיוחדות.
אנדרו דומיניק הוא אחד היוצרים הבולטים של העשורים האחרונים. סרטיו מתמקדים בדמויות מפורסמות והיסטוריות, שדרכן הוא חוקר את טיב ההצלחה והפרסום – את הבדידות והקושי שמתלווים לחיי הזוהר, ואת ההפרדה שנוצרת בין הדמות החיצונית לבין האדם הפנימי שנמצא מתחת למסכת התהילה. בכל סרטיו דומיניק בחר במסגרת ז'אנר אחר, בין אם זה סרט כלא, מערבון, סרט פשע, סרט הופעה או דוקומנטרי אינטימי, אך עיסוקו המרכזי והתמות אותן הוא חוקר נשארו זהות.
דומיניק, שנולד בניו-זילנד ועבר לגור באוסטרליה כשנתיים אחרי, תפס את תשומת הלב של הוליווד עם סרט הביכורים שלו, "צ'ופר", על אחד האסירים האימתניים ומוכרים באוסטרליה. לאחר מעברו להוליווד, הפך במהרה דומיניק לאחד הבמאים הבולטים, הייחודים והאהובים בקולנוע האמריקאי של העשורים האחרונים. סרטו השני, "ההתנקשות בג'סי ג'יימס על ידי הפחדן רוברט פורד" הפך במהרה לאחד הסרטים המוערכים של שנות האלפיים ואף זכה לתואר המערבון המודרני הטוב ביותר. הסרט הקנה לשני כוכביו, בראד פיט וקייסי אפלק מתפקידיהם המוכרים והאהובים ביותר. את יחסיו עם פיט המשיך דומיניק לסרטו השלישי, "הורג אותם ברכות", וגם לסרטו האחרון, "בלונדינית" אותו פיט רק הפיק. לצד סרטיו העלילתיים יצר דומוניק שני סרטים על חברו ניק קייב.
הקרנות:
ההתנקשות בג'סי ג'יימס | 26.6, 14:30 סינמטק 1, פילם
בלונדינית | 27.6, 12:00 סינמטק 2
עוד פעם אחת עם רגש | 30.6, 19:00 סינמטק 4
כיתת אמן:
מחיר התהילה: על הקולנוע של אנדרו דומיניק | 1.7 , 14:30 סינמטק 2
ג'ייקוב סחר שולזינגר ביסס את מקומו בקרב עורכי הקולנוע כשערך את הסרט "משחק" של רובן אוסטלונד, והתחיל את הקשר שלו עם אחד היוצרים החשובים של העשור האחרון, כולל את סרטו זוכה דקל הזהב "הריבוע". בנוסף לאוסטלונד, ערך שולזינגר גם ללארס פון-טרייר (נימפומנית, הבית שג'ק בנה ואת עונה שלוש של הממלכה), אמט אסקלנטה (הפרא) ולאנדריאה ארנולד ("שקרים קטנים גדולים" עונה 2 ואת הסרט התיעודי "פרה"). בנוסף לעבודתו בקולנוע וטלויזיה, שולזינגר ערך גם קליפים ופרסומות רבים.
הקרנות:
כוח עליון, 25.6, 13:00, 120 דק׳, סינמטק 2
פרה, 1.7, 12:00, 94 דק׳, סינמטק 2, Q&A
כיתת אמן:
רגע האמת: על אומנות העריכה עם ג'ייקוב שולזינגר | 30.6, 15:00 סינמטק 2
אחד הצלמים הייחודים בעולם, שהעין הייחודית שלו לצילום הובילה אותו לצלם מגוון רחב של סרטים, כשהוא נע בין קולנוע אומנותי לבין קולנוע אמריקאי עצמאי. במקור ממקסיקו, גרסיה עבד עם במאים מכל רחבי העולם – אפיצ'טפונג ויראסתקול (בית קברות מופלא, 2015), קרלוס רייגדס (הזמן שלנו, 2018), יורגוס לנתימוס (נימיץ', 2019), סרגיי לוזניצה (יום הניצחון, 2018) ופול דנו (תמונה משפחתית, 2018). גרסיה גם צילם פרקים בסדרות אוטרים שונות, כמו טוקיו וייס (2022) של מייקל מאן, וזקן מדי כדי למות צעיר (2019) של ניקולס ווינדינג רפן. הסרט האחרון שצילם, Causeway (2022), בו שיחקה וגם הפיקה ג'ניפר לורנס, הקנה מועמדות לאוסקר עבור בריאן טיירי הנרי לתפקיד שחקן המשנה הטוב ביותר. בנוסף לעבודתו בקולנוע ובטלוויזיה, גרסיה הינו גם צלם פרסומות מוכשר ולו מספר קרדיטים רבים בענף זה.
הקרנות:
בית קברות מפואר | 25.6, 16:00 סינמטק 1
Causeway | 27.6, 14:30 דק', סינמטק 1
תמונה משפחתית | 30.6, 12:00 סינמטק 2 +Q&A
כיתת אמן:
בין ארט האוס לאינדי – שיחה עם הצלם דייגו גרסיה | 29.6, 16:00 סינמטק 2
אחת משלושת היוצרים הגדולים של הקולנוע האוסטרי, ואחת היוצרות הקבועות של פסטיבל קאן. סרטיה של האוזנר מתאפיינים בסגנון ייחודי משלה, הבוחנים נושאים ותמות מורכבים דרך שפה קולנועית מינימליסטית, נרטיביים אניגמטיים, ודמויות נשיות מורכבות. את הסיפורים האלו היא עוטפת בתוך מסגרות של ז'אנרים שונים: סרט אימה (הוטל, 2004), קולנוע רוחני-נוצרי (לורד, 2009), ומדע בידיוני (ג'ו הקטן, 2019). דרך הצילום המוקפד (עליהם אחראי מרטין גשלכט שמצלם את כל סרטיה) ועבודת הסאונד התורמים לאווירה המסתורית שאופפת את העולמות המשונים וייחודיים שבסרטיה.
האוזנר, ביתו של הצייר רודולף האוזנר ואחותה של האומנית זניה האוזנר, הינה בוגרת האקדמיה לקולנוע בוינה. האוזנר התארחה בפסטיבל לסרטי סטודנטים וסטודנטיות במהדורה ה-6 עם סרטה "פלורה", שהוקרן גם בפסטיבל לוקרנו. סרט הגמר שלה, (Inter-View (1999 נבחר לסינפנדוסיון והחל את הקשר האדוק של האוזנר עם פסטיבל קאן, שם הוקרנו רוב סרטיה הבאים: "ריטה הנהדרת" (2001), הוטל, "אהבה מטורפת" (2014), ג'ו הקטן (שזכה בפרס השחקנית הטובה ביותר). סרטה החדש, "Club Zero", נבחר לתחרות הרשמית של פסטיבל קאן השנה.
הקרנות:
הוטל | 26.6, 21:00, 83 דק׳, סינמטק 1, פילם
בכורה ישראלית: קלאב זירו + שיחה | 27.6, 19:00, 110 דק', סינמטק 4
ג׳ו הקטן | 30.6, 16:00, 105 דק, סינמטק 4
פלורה | 1.7, 13:30, 25 דק׳, סינמטק 1, מקבץ אוצרות הארכיון
כיתת אמן:
הקולנוע המסתורי של ג'סיקה האוזנר | 28.6, 18:00 סינמטק 2