אורחי כבוד

קלייר דני

קלייר דני (ילידת 1946) נחשבת לאחת הקולנועניות המשמעותיות והחשובות בעולם בעשורים האחרונים. דני הצרפתייה היא יוצרת פורה מאוד, במאית ותסריטאית שפועלת במגוון ז'אנרים. סרטיה נחקקים בתודעה ובלב בזכות הומניזם קיצוני אמיתי, מבט עדין ומלא חמלה על אנשים, סיפורים אליפטיים ודימויים נועזים מלאיי רגש ותנועה.

עד גיל 12 גדלה דני באפריקה תחת הקולוניאליזם הצרפתי, וחוויה זו עיצבה רבים מסרטיה במישרין או בעקיפין. דני החלה את דרכה כע. במאי עם במאים כמו וים ונדרס, ג'ים ג'רמוש וז'אק ריווט. היא פרצה לתודעה כיוצרת עם סרט הביכורים "שוקולד" (1988), שהתחרה בפסטיבל קאן וזכה לשבחים. מאז ועד היום סרטיה מוצגים בקביעות בפסטיבלים הגדולים: בין היתר, מוכרים סרטיה "ננט ובוני" (1996), שזכה בפרס הגדול של פסטיבל לוקרנו, ו"עבודה טובה" (1999) שהוקרן בפסטיבל ונציה. הסרטים "35 שוטים של רום" (2008), "יום שישי בערב" (2002) וWhite Material" (2009)" הוקרנו גם הם בפסטיבל ונציה, ו"Trouble Every Day" (2001)" בפסטיבל קאן. לדני שיתוף פעולה ארוך שנים עם להקת Tindersticks, שהלחינו רבים מסרטיה.

פרדריק אלמס

פרדריק אלמס (יליד 1946) הוא צלם אמריקאי שהותיר את חותמו על רבים מהסרטים האמריקאים העצמאיים הנודעים והאהובים ביותר. לאלמס קריירה קולנועית ענפה במיוחד, במהלכה עבד עם כמה וכמה במאים חשובים.

את דרכו החל לצד ג'ון קסוואטס ("The Killing of a Chinese Bookie", "ליל בכורה"), ודיוויד לינץ' ("ראש מחק", "קטיפה כחולה", "לב פראי" ועוד). אלמס צילם סרטים רבים של ג'ים ג'רמוש ("מונית לילה", "קפה וסיגריות", "פרחים שבורים", "פטרסון" ועוד), ושל אנג לי ("סופת קרח", "לרכוב עם השטן"). הוא זכה בפרס האמי על עבודתו במיני־סדרה "ליל האירוע" (2016), וכן צילם את המיני־סדרה זוכת האמי "אוליב קיטרידג'" (2014) ואת הסרט "סינקדוכה, ניו יורק" (2008) בבימוי צ'רלי קאופמן. בשנת 2020 זכה אלמס בפרס מפעל חיים של איגוד צלמי הקולנוע האמריקאי (ASC).

מלאני לורן

מלאני לורן (ילידת 1983) היא שחקנית קולנוע, במאית, תסריטאית ופעילה למען איכות הסביבה. זוכת שני פרסי סזאר, לורן שיחקה בלמעלה מ־40 סרטים – ניסיון שעיצב את גישתה לבימוי שחקנים, תסריט וצילום.

היא התפרסמה בעולם במיוחד לאחר "ממזרים חסרי כבוד" (2009) של קוונטין טרנטינו, בו גילמה את שושנה דרייפוס הבלתי־נשכחת. כשחקנית, לורן עבדה עם במאים מובילים ומשפיעים דוגמת מייק מילס, דני וילנב, ואנג'לינה ג'ולי, נוסף לטרנטינו. לורן ביימה 5 סרטים באורך מלא שזכו להצלחה רבה, ביניהם סרט הביכורים שלה, "המאומצים" (2011), "לנשום" (2014) האהוב והמוערך, "מחר" (2015) התיעודי שבו עסקה בנושאי איכות הסביבה והמותחן האמריקאי "הכי רחוק שאפשר" (2018), שהוקרן בבכורה בפסטיבל SXSW. בשנה הקרובה צפויים לצאת שני סרטים נוספים בבימויה ובכיכובה.

סלין סיאמה

התסריטאית והבמאית הצרפתיה סלין סיאמה (ילידת 1978) היא אחת היוצרות המיוחדות שפרצו בעשור האחרון. סרטיה חוקרים נעורים, התבגרות ומיניות בעדינות וברגישות, והופכים תמיד לחוויות עוצמתיות וסוחפות בזכות מועצמים בהברקות היצירתיות שלה.

לצופים הישראלים היא מוכרת בעיקר בזכות סרטה המופתי "דיוקן של נערה עולה באש" (2019), אשר זיכה אותה בפרס התסריט בפסטיבל קאן. לאחר שהשלימה תואר שני בספרות צרפתית, למדה סיאמה תסריטאות. סרט הביכורים שלה "חבצלות מים" (2007) הוקרן בפסטיבל קאן, "טומבוי" (2011) הוקרן בפסטיבל ברלין וזכה בבחירת השופטים של פרס טדי לסרט בעל תמה להטב"ית. "חבורת נערות" (2014) הוקרן בפסטיבל קאן ובפסטיבל טורונטו. סרטה החדש "אמא קטנה" (2021) התחרה בפסטיבל ברלין האחרון.

מיגל גומש

מיגל גומש (יליד 1972) הוא מבכירי הבמאים הפורטוגלים הפועלים כיום. סרטיו מתאפיינים בסגנון ויזואלי מהפנט, בגישה לא שגרתית לנרטיב, ובנטייה למזג בין הבדיוני לבין המציאות החברתית והפוליטית שסביבו. הוא למד קולנוע בבית הספר לתיאטרון וקולנוע של ליסבון והחל את דרכו כמבקר סרטים וחוקר לפני שעבר ליצור.

בין סרטיו: "חודש אוגוסט אהובנו" (2008) הוקרן בבכורה בפסטיבל קאן והיה לנציג הפורטוגלי לפרס האוסקר; סרטו "טאבו" (2012) זכה בדב הכסף עבור יצירה קולנועית חדשנית בפסטיבל ברלין היוקרתי, וכן בפרס המבקרים FIPRESCI היוקרתי עבור הסרט הטוב בתחרות. לאחר מכן הפתיע גומש עם לא פחות מטרילוגייה – "אלף לילה ולילה" (2015), אשר סיפרה סיפורים עכשוויים על פורטוגל המודרנית והחזירה אותו אל פסטיבל קאן. שני סרטים חדשים של גומש צפויים לצאת בשנה הקרובה, "Savagery" המבוסס על האפוס הברזילאי של אוקלידס דא-קוניא ויומן הקורונה ההיברידי, "Tsugua Diaries", שיצר בתקופת הסגר.

ברטראן בונלו

הבמאי הצרפתי ברטראן בונלו (יליד 1968) מכניס את צופיו לעולמות מפוארים, נועזים ומתוכננים בקפידה, כל אחד שונה מקודמו ובתקופה אחרת. הוא יוצר חוויות עשירות המציפות את החושים ונתמכות בכשרונו הרב כמוזיקאי. תוך שהוא מייצר איזון דק בין ריאליזם והפשטה צורנית, בונלו בוחן את המבנים החברתיים שכולאים את גיבוריו. הוא כותב, מביים ומלחין את סרטיו הלא־שגרתיים, רבים מהם הפכו מזוהים עם "הקיצוניות הצרפתית החדשה".

בין סרטיו: "משהו אורגני" (1998) הוקרן בפסטיבל ברלין; "הפורנוגרף" (2001)  בכיכוב ז'אן פייר לאו בפסטיבל קאן וזכה בפרס FIPRESCI;  "על המלחמה" (2008) גם הוא בקאן. "טירזיה" (2003) הכניס את בונלו לתחרות הרשמית של פסטיבל קאן, אליה חזר עם "בית הפגישות" (2011), שהיה מועמד ל־8 פרסי סזאר, ועם "סאן לורן" (2014), שנבחר לייצג את צרפת בתחרות האוסקר האמריקאית והיה מועמד ל־10 פרסי סזאר. סרטו הטעון פוליטית "נוקטורמה" (2016) עורר סערה רבה בצרפת והוקרן בפסטיבל טורונטו ובפסטיבל סן סבסטיאן. עם סרטו האחרון, "נערת זומבי" (2019), חזר בונלו אל פסטיבל קאן. במקביל, ביים בונלו מספר סרטים קצרים שהוקרנו בפסטיבל קאן ובפסטיבל לוקרנו הנחשבים. בימים אלה עובד בונלו על "La bête" בכיכובה של לאה סדו.

ראדו ג'ודה

הבמאי ראדו ג'ודה (יליד 1977) מיצב את עצמו כאחד מן הקולות יוצאי הדופן של הקולנוע הרומני בפרט ושל הקולנוע העולמי בכלל. הוא במאי פורה ביותר, אשר משלב בעבודתו צורות נרטיביות, דוקומנטריות ונסיוניות. סרטיו עוסקים בצדדים אפלים בעבר של מולדתו, ובאופן בו ההיסטוריה משפיעה על ההווה ומופיעה בו. השנה, זכה ג'ודה עם סרטו החדש, "מזל מזוין או פורנו משוגעים" (2021) בדב הזהב – הפרס הגדול של פסטיבל ברלין היוקרתי.

סרטיו מוקרנים בקביעות בפסטיבלים הנחשבים בעולם. בין היתר: בפסטיבל ברלין הוקרנו סרטיו "הילדה הכי שמחה בעולם" (2009), "כולם במשפחה שלנו" (2012), ו"בראבו!" (2015), אשר זיכה אותו בפרס דב הכסף ונשלח לייצג את רומניה באוסקר. שנה לאחר מכן, זכה סרטו "לבבות מצולקים" בפרס חבר השופטים של פסטיבל לוקרנו השוויצרי. סרטו "לא אכפת לי אם ההיסטוריה תזכור אותנו כברברים" (2018) זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע קארלובי וארי וגם הוא נשלח לייצג את רומניה באוסקר. במקביל יוצר ראדו סרטים קצרים וסרטים תיעודיים, ביניהם "האומה המתה" (2017) ו"יציאת הרכבות" (2020), גם הם הוקרנו וזכו בפרסים בפסטיבלים היוקרתיים קאן, ברלין, סאנדנס ולוקרנו.

משרדי הפסטיבל:
בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש טיש
אוניברסיטת ת”א, בניין מקסיקו, חדר 20
filmfest@tauex.tau.ac.il
03-6407547

מרכז הפסטיבל:
סינמטק תל אביב, רח' שפרינצק 2, תל אביב

עיצוב אתר: Field Day Studio
פיתוח: Reasonhat
@2021 הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים