התחרות הבינלאומית

איסמאל גרסייה

"עולמות בוערים בין הצללים"- הסרט הטוב ביותר. 

נימוקי השופטים: "בצורה נועזת, רגישה, מרוממת ומרשימה חזותית, הסרט מתאר מערכת יחסים אם/בן בחברה הקולומביאנית".

תסריט ובימוי: איסמאל גרסייה (המוסד הפוליטקני הקולמוביאני חיימה איסיזה קאדביד, קולומביה)

דנילו סטנימירוביץ'

"5/3/0"- פרס הבמאי המבטיח.

נימוקי השופטים: "יצירה קולנועית מרשימה, הסרט מבשר את בואו של קול אומנותי חדש עם התיאור הלילי של אישה צעירה המגולמת בידי דוסטנה ניקוליץ', שנלחמת על חייה נגד החברה הפטריארכלית".

תסריט ובימוי: דנילו סטנימירוביץ' (הפקולטה למדיה ותקשורת, בלגרד, סרביה)

טרינידרד פלאס קוסאד, טיטואן טילייה ואיזק וונזק

"משאבי אנוש"- פרס התסריט הטוב ביותר.

נימוקי השופטים: "גישה נרטיבית מאוד שאפתנית בפרק זמן קצר מאוד – הסרט משתמש באנימציה כדי להציג מטאפורה אירונית על הכחשה אנושית, מחזור והאובססיה להשאיר חותם בעולם לאחר המוות".

תסריט ובימוי: טרינידרד פלאס קוסאד, טיטואן טילייה ואיזק וונזק (בית הספר למקצועות הקולנוע והאנימציה, צרפת)

מנואל ג. רומרו

"חלומות בהקיץ על חופשה ספרדית"- פרס הצילום הטוב ביותר.

נימוקי השופטים: "הזכייה מוענקת עבור השימוש הרבגוני והייחודי בצילום בסרט – גישה עכשווית וחופשיה ביצירת דימויים שמהדהדים הרבה אחרי היציאה מהאולם".

צילום: מנואל ג. רומרו, תסריט ובימוי: כריסטיאן אווילס (בית הספר הקטלוני הגבוהה לקולנוע ואודיו־ויזואליה, ספרד)

אלינה פנאסנקו ופיליפ סוטניצ'נקו

"תחנת תיאטרלנה"- פרס העריכה הטובה ביותר.

נימוקי השופטים: "חוויית הקולנוע הרב-שכבתית הזו חושפת לא רק סגנון עריכה ייחודי אלא גם סגנון יצירה בכללי, שכן אלינה פנאסנקו היא גם תסריטאית ובמאית הסרט".

עורכים: אלינה פנאסנקו, פיליפ סוטניצ'נקו, תסריט ובימוי: אלינה פנאסנקו (האוניברסיטה הלאומית קייב י.ק קרפנקו־קרי לתיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, אוקראינה)

רחל אלברט

"מנאר"- פרס חביב הקהל.

תסריט ובימוי: רחל אלברט (המכללה האקדמית ספיר)

עידו ויסמן ואלכס חסיד

"מותו של לוויתן"- ציון לשבח.

נימוקי השופטים: ״על רקע המשבר העולמי של שינויי האקלים, הסרט התיעודי על לוויתן מת בחוף הים ליד רצועת עזה בונה דיוקן אירוני של האכזריות הבנאלית של החברה שלנו ביחסיה עם החיים״.

תסריט: עידו ויסמן, אלכס חוסיד, בימוי: עידו ויסמן (בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל־אביב, ישראל)

 

התחרות הישראלית

דונה חוא

"סיבא"- פרס הסרט הטוב ביותר. 

נימוקי השופטים: "בתוך רצועה צרה של 15 דקות, נפתח אלינו עולם שלם של תרבות ודמויות. הבנת עולמן של הדמויות הופכת למרתקת, לצד בחירת אמצעים קולנועיים שמדייקים אותן. סיבא הגיבורה, במאבק פנימי על חירותה הנשית והמצלמה מצליחה לרקום בעדינות, בתבונה ובאופן אסתטי את מרכבות הקונפליקט הפנימי בשרטוט הדמויות שמסביבה. הדיאלוגים בנויים היטב והתוצאה היא סרט קצר ומרגש שמצליח לבטא הרבה עוצמה גם בין השורות ".

תסריט ובימוי: דונה חוא (בית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה)

 

 

דנה וייל

"הצילו אני רוצה למות"- פרס התסריט הטוב ביותר וחביב הקהל.

נימוקי השופטים: " הצילו אני רוצה למות הוא תסריט שנון ובאופן פרדוקסאלי מלא חיים. הדיאלוגים מצליחים באופן קליל להכניס אותנו לעומקם של נושאים מורכבים אקזיסטנציאליסטים וחוצי דמיון, הכתובים בשנינות רבה הראויה לשבח. הדמויות מעוצבות באופן קומי היטב והמהלך העלילתי אורג את מערכות היחסים סביב הקונפליקט המרכזי באופן ייחודי ".

תסריט ובימוי: דנה וייל (בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע״ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל אביב)

 

בן פלד

"הילד"- פרס הצילום הטוב ביותר.

נימוקי השופטים: "הצילום ב-״הילד״, מרהיב, עוצמתי ושואב אותנו לתוך מימד קולנועי חוויתי ומסוגנן. הצילום ממנף את התסריט ובאופן ייחודי מצליח לרדת לדקויות וניואנסים שפותחים באופן חכם את לב הצופה לסיפור. בחירת הפרספקטיבות מעידה על חדות הבחנה אמנותית תוך כדי לכידה מדויקת של מהלך הסצנות".

 

צילום: בן פלד, תסריט ובימוי: יהב וינר (מכללת מנשר לאומנות)

זוהר סלע

"דודה דינה"- פרס העריכה הטובה ביותר.

נימוקי השופטים: " באופן מלא איפוק ומחשבה מדויקת מצליחה עבודת העריכה בדודה דינה לדייק את הסיפור הקולנועי אמנותית ומסייעת לנו להעמיק בשרטוט סודה האפל של המשפחה האבלה. הדיוק בעריכה כמו תורם לארגון מחדש של התסריט והצילום, מחבר ומדייק את פערי הזמן ומצליח לבטא את החלקים החשוכים בעבודת חיתוך עדינה, שמתרחשת בחסות הלילה, בתנועת הרכב, בדירה המשפחתית הקטנה ובלבבות הפועמים.

עריכה: זוהר סלע, תסריט ובימוי: בנימין אסתיכנג'י (מכללת מנשר לאומנות)

אבי סרוסי ועומר פרלמן שטריקס

"ניפגש בסוף הבלוק"- פרס השחקנים הטובים ביותר.

נימוקי השופטים: באופן וירטואוזי מצליחים צמד השחקנים ב-״ניפגש בסוף הבלוק״ ליצר מחוות גוף, מימיקה ושיח קולח וללהטט באופני הרגש העולים מדיאלוג טעון. הפגישה בין השניים מעוררת מחשבה על סמואל בקט ועל הוואקום אליו לעיתים נקלעים באופן אבסורד אוהבים. מעבר לדינמיקה המשחקית והמשכנעת, ניכרת ההקשבה של השחקנים שמניעה קונפליקטים פנימיים. התוצאה האותנטית, מרשימה ומעוררת את אמון הצופה".

שחקנים: אבי סרוסי ועומר פרלמן שטריקס, תסריט ובימוי: דניאל גת (בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע״ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל אביב)

אלמה בן זאב

"מירה"- ציון לשבח.

נימוקי השופטים: "פורטרט משפחתי מרתק וחי עולה ממבטה של ״מירה״ גיבורת הסרט, כפי שמתעדת אותה נכדתה, באופן מפויס מזיכרונות שבמרכזם ניצב מגדולי בימאי הקולנוע הדוקומנטרי בישראל, דוד פרלוב. הסיפור על דוד בעיניה של מירה, מאיר מחדש את דמותו של הבן זוג, האב הסב והבימאי.

תסריט ובימוי: אלמה בן זאב (בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע״ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל אביב)

 

תחרות הסרט העצמאי הקצר

איתמר אלקלעי

"מים קרים"- פרס הסרט הטוב ביותר. 

נימוקי השופטים: "החזון הפיוטי וצורתו הייחודית של הסרט המשלב בין הדוקומנטרי לעלילתי תוך שילוב אמין של השחקנית הראשית בנוף הקולנועי, מצליח להעביר את הניגוד בין החוויה של המסתורין והמיתוס הדתי לחוסר האמונה והתקווה בחייה של הגיבורה".

תסריט ובימוי: איתמר אלקלעי

הילה רויזנמן

"מחצבה"- פרס הבימוי הטוב ביותר.

נימוקי השופטים: " על הישגי הבימוי בעבודה עם אנסמבל ייחודי של שחקנים מקצועיים ונון אקטורים, ועל יצירת מיזנסצנות מרתקות המדגישות את עומק הקונפליקט והכאב של שתי הדמויות הנשיות הראשיות".

תסריט ובימוי: הילה רויזנמן

טל קנטור

״מכתב לחזיר״- פרס האנימציה הטוב ביותר.

נימוקי השופטים: על ידי החזון האמנותי המרתק ואיכויותיו הטכניות הגבוהות בתמונה ובפסקול, הסרט מצליח לתרגם את סיפור השואה במרכזו לייצוג קולנועי מקורי בתמהיל ייחודי של חמלה וזעם.

תסריט ובימוי: טל קנטור

 

יעל ארד צפריר

"עלה לה"- פרס חביב הקהל

בימוי: יעל ארד צפריר, תסריט: אפרת ארנון ויעל ארד צפריר

התחרות לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני / באדיבות מיקי רויטמן

אניו קארק

"שירת היונה" (A Pigeon’s Song)- פרס הפרויקט הטוב ביותר.

נימוקי השופטים: "שירת היונה מביא אל המסך את סיפור האהבה הטראגי של סבו וסבתו של קארק תחת דיקטטורת הרפובליקה האלבנית, דרך קריאה ביומן הכלא של סבו. זהו סרט על זיכרון ובדיון שבפעולה מחזורית מטשטש את ההבדלים ביניהם. קארק משאיר מקום לצופיו כהזמנה לדיאלוג, בעוד הוא מעורר ומפקפק בפעולת הזיכרון שלו ושלהם בו זמנית. הוא מלהטט בשלל טכניקות באופן קולח שנראה חסר מאמץ. בונה, משכפל ומוחק, חושף את מנגנון הייצוג והייצוג-מחדש המצוי בין הגוף החי לאמצעי התיעוד".

תסריט ובימוי: אניו קארק (DocNomads)

אילה שושנה גיא

״אקח את צלך״ (I will take your shadow)- ציון לשבח

נימוקי השופטים: ההיסטוריה המשפחתית של גיא מהדהדת בשברי זכרונות הנפרשים לפנינו  טלאים טלאים באנימציית רישומי דיו. הסיפור המובא בקולה שוזר ביד אמונה זיכרון אישי וקולקטיבי, דמיון ואידיאולוגיה. זהו סיפורו של אובדן שלא מרפה, חסך עבר אבוד שיכול גם למציאות של מי שלא ידע אותו. של רוחות הרפאים המצויות בתוכנו כנבואות המגשימות עצמן, חותמן טבוע כצללים העוברים מדור לדור שאנו נושאים עמנו.

תסריט ובימוי: אילה שושנה גיא (HGB Leipzig)

נטליה אילצ׳וק

״המשמרת השביעית״ (The Seventh Shift) – ציון לשבח.

נימוקי השופטים: סרטה של אילצ׳וק ישיר שקט וחודר. המרחב הפוסט תעשייתי והנטוש מצולם וערוך באופן נפלא. הדמות הראשית, אישה העובדת בארבע עבודות בבדידות מוחלטת, נעה בו באופן אטי ומדוד. הדיאלוג בין המרחב הקשוח לפועלת העוברת ממשמרת אחת לאחרת בדממה, מייצר פורטרט דמות מורכבת המכיל את העידנים השונים שעיצבו אותה.

תסריט ובימוי: נטליה אילצ׳וק

התחרות והתערוכה הבינלאומית למדיה דיגיטלית

שי דיין

"מרחב משותף" (Shared Square)- הפרויקט הטוב ביותר.

נימוקי השופטים: "מרחב משותף״ מציג חוויה ייחודית ושובת לב. היופי שלו טמון בדרך שבה הוא מפגיש שני אנשים, אפילו זרים, ומאפשר להם להתחבר דרך אינטראקציה חברתית ופסיכולוגית. ההומור, הרפרנסים והמשחוק הם דוגמה חיה לאיך אפשר להשיג הרבה במעט".

יוצר: שי דיין (בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים)

 

 

פורום המבקרים

דניאל גת

"ניפגש בסוף הבלוק"- פרס הסרט הטוב ביותר.

נימוקי השופטים: " בשוט ארוך ויפהפה שנמשך 14 דקות ברחובות פלורנטין נפרש סיפור כמעט אקראי של פגישה, שיחה ופרידה שמקפל לתוך דקותיו המעטות של הסרט סיפור שלם של מערכת יחסים מתחילתה ועד סופה. זה גם סרט עם חשיבה ועשייה קולנועית מרתקים וגם סרט שהחיבוק בסופו מציע את אחד הסיומים המרגשים שראינו מבין סרטי הפסטיבל השנה ".

בימוי: דניאל גת (בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע״ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל אביב)

רחל אלברט

"מנאר"- ציון לשבח.

נימוקי השופטים: עשייה קולנועית מרשימה, דחוסה, מחניקה, שעושה שימוש מצוין בלוקיישן, באור ובעיניים, אלה שמציצות פנימה ואלה שמנסות לראות החוצה, וכל זאת כדי לספר סיפור איום ומדכא על דיכוי וניצול. יצירה עוכרת שלווה ומרתקת מבחינה ויזואלית.

תסריט ובימוי: רחל אלברט (המכללה האקדמית ספיר)

עידו ויסמן

"מותו של לוויתן"- ציון לשבח

נימוקי השופטים: סרט תיעודי חכם ופיוטי, המבקש לחקור את השלכותיו של אירוע יוצא דופן על אלו אשר היו עדים לו, בכללם הבמאי עצמו.

תסריט ובימוי: עידו ויסמן (בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע״ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל אביב)