זוכה פרס הסרט הבינלאומי הקצר הטוב ביותר בפסטיבל טורונטו 2021 , זוכה הפרס לסרט לא־עלילתי בפסטיבל סאנדנס 2022.

סרט דוקו־פיקשן שבו שוחזרו אירועים שהיו יחד עם האנשים האמיתיים שנכחו בהם, בשילוב צילומים תיעודיים מההווה. חברי מועדון טניס שולחן נדרשים לנדוד באופן קבוע ממקום למקום ללא תשתיות מספקות – כשהרכוש היחיד שלהם הוא השולחנות שלהם. הספורטאים הצעירים מתאמנים בתנאים לא תנאים, כשאל מול חוסר הודאות שבנוודות מציב הסרט את הקצב המדיטטיבי והמהפנט של המשחק. בתוך כך, הצורה ההיברידית של הסרט מאפשרת ליוצרים להגיב על סוגיות חברתיות של הגירה, ניכור והתחושה הכללית של חוסר תקווה שחודרת לחיים בקוסובו.