נאופה, ילד לבקן נולד בשבט אפריקאי בו רווחות אמונות כי הלבקנים הם רוחות רעות. לכן נשקפת סכנה לחייו. אימו, מוצאת מסתור באסם עליו מגינה מכל משמר הפרה מלינזי. בנה טאטו, עגל גידם, נמצא שם. השניים גדלים שם כאחים, מוסתרים ומבודדים מחיי הכפר. כשנאופה גדל, הוא חוצה את הגבול הזה,  מעשה שמערער את הקשר שלהם, ואת זהותו שלו.