הביצה

103 דקות ארגנטינה

הביצה

103 דקות ארגנטינה

פברואר, צפון-מערב ארגנטינה. השמש מבצבצת דרך האדמה ויש גשמים טרופיים. במעבה היער, האדמה מלאה ביצות, מלכודות מוות לחיות. אבל, זהו לא סיפור על ביצות. בסיפור הזה, יש חווה עם פלפלים אדומה שנקרו ויובשו, ושם מקה מבלה את הקיץ שלה. היא אישה בת חמישים עם ארבעה ילדים ובעל שצובע את השיער שלו. שום דבר שכמה משקאות לא יכולים לסדר, כפי שטלי הייתה אומרת. טלי היא בת דודתה של מקה. גם לה יש ארבעה ילדים ובעל שאוהב את הביתת, אוהב לצוד ואוהב את ילדיו. היא חיה בעיר הביצות, בבית ללא בריכה. שתי תאונות יאחדו את שתי המשפחות האלו באחוזה בה הם ינסו לשרוד את הקיץ מהגיהנום. לא כולם יצליחו. זהו סיפור מלא בשפיכות דמים מיותרות. פציעות בעור ודימומים פנימיים. זה הזמן לציד אלים ומנוחות צהריים ארוכות ורעילות שעוזרות למשפחות להתקיים יחדיו. חיי היומיום הם מטרה בפני עצמה. אין רעיונות. אין אידיאולוגיה. אין דת. רק מציאות חותכת, מייאשת באופן אירוני, לא מחמיאה ומסוכנת.

שנה: 2001