אובדן ואינטימיות – בשיתוף פרויקט הקולנוע הבלתי נתפס

האם אחרי אסון כל כך גדול ניתן לנסח מחדש את המרחב הביתי והאישי, שנהפך באחת למאיים ומנוכר? בסרטים הקצרים שיוקרנו באירוע, שלושת הבמאיות יוצרות יומנים ויזואלים שבהם המצלמה היא כלי חיפוש והתבוננות במורכבות של המציאות שאותה הן חוות. השילוב בין הדימוי התיעודי לבין אסתטיקה ניסיונית מאפשר לבטא תחושות של זרות, ניתוק ולצד זאת להוות ניסיונות ראשונים לאחות את השבר. רותם אלקיים ושני כהן הן שתי יוצרות צעירות שיצרו את סרטיהן בתקופה שפונו מבתיהן בשדרות ומפלסים עם לאחר השבעה באוקטובר. בתחילת שנות השבעים, עברה הבמאית הצעירה והאלמונית אז שנטל אקרמן לניו יורק שבו היא מצלמת את סרטה הקצר "החדר". שלושת הסרטים שנעשו בפער של חמישים שנה ובנסיבות שונות בתכלית,מייצגים חוויות נשיות של חיפוש וקיום שמאתגרות את הפרקטיקה הקולנועית. פאנל בהנחיית שני קיניסו וג'ודית לנגלרט.