נקודת תצפית: התחרות לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני

לכל דור יש את הדימוי המכונן שלו. ׳הצעקה׳ של מונק, פטריית העשן הגרעינית, הכבשה דולי, קריסת מגדלי התאומים. לדור שלנו נדמה שאין דימוי מכונן, יש אינספור דימויים לא מכוננים. אלה נוצרים ומתרבים כמעט מאליהם בפלטפורמות הדיגיטליות השונות, מכוננים את הרגע ונעלמים יחד איתו. 

בין בינג׳ בנטפליקס לדפדוף אקראי בסטורי באינסטגרם, בין שיחות מרובות משתתפים בזום לסרטונים ערוכים ברישול בטיק-טוק, דומה שאופן צריכת הדימויים שלנו השתנה לבלי היכר. בולמוס צריכת הדימויים המאפיין את העת הזו, מאתגר את התפיסות המקובלות על קולנוע – מייתר את הנרטיבים הארכיטיפיים עליהם הוא מושתת ובה בעת יוצר תחביר וייצוגים חזותיים חדשים.

מבט על העבודות המשתתפות השנה בתחרות ״נקודת תצפית״ לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני חושף דור חדש של אמנים ואמניות, שצמחו על קרקע חברתית-תרבותית תזזיתית, מקוטעת, מבוזרת ונטולת מרכז. אולם קשה למצוא בעבודותיהם נוסטלגיה לעידן תמים ואיטי יותר. הם מתמסרים למורכבות המאפיינת את הרגע הזה, מבלי לנסות לשכך את תחושות החרדה וחוסר הודאות הנלוות אליה. 

העבודות נבעו מתהליכי חשיבה ועבודה שונים. ככאלה הן מציגות מנעד רחב של תמות ודרכי הבעה. עם זאת, קשה שלא להצביע על מוטיבים העוברים ביניהן כחוט השני. ברבות מהעבודות ניתן לזהות שיבוש של מיתוסים מוכרים, עיסוק נרחב בתרבות הפופולרית והחצנת האימה הטמונה בגוף האנושי כזירת מאבק בין כוחות אישיים ופוליטיים. 

חלק מהעבודות נוצרו תוך מחשבה על ״הקובייה הלבנה״, ואף הוצגו בעבר בחללים ניטרליים, נקיים, צבועים בלבן, האופייניים לאמנות העכשווית. הופעתן על הבד, במעמד הטקסי של אולם חשוך ומלא קהל, מציפה מחדש את השאלה – קולנוע, לאן עכשיו?

טל לוי מנהל נקודת תצפית

התחרות התאפשרה הודות לתרומתה האדיבה של מיקי רויטמן


Printed Circuit

דן רוברט להיאני, 11 דקות
מפגש שנתי בין האמן ואביו הופך למופע בעל חוקיות משובשת ובלתי

אדרי במאה שערים

מרסל תהילה ביטון, 10 דקות
שלוש סצינות מתוך הסרט ״ארוחת בוקר בטיפאני״ מפורקות ומצולמות מחדש בשכונת

אין אגם

דניאל קגנוב, 30 דקות
מופע וידאו ומונולוג חי המשלב קטעי וידאו דוקומנטרים, קטעי ארכיון, התכתבויות,

הפשטת הנטל

יסמין ורדי, 10 דקות
אישה צעירה מוסרת עדות. תחילה נשמעת עדותה כמו אותו סיפור מוכר

חשיש תחת

טל אנגלשטיין, 7 דקות
במשך שלושה שבועות בשולי כביש בארצות הברית, אמן ישראלי מתנסה ביצירת

טרנספורטר

מאי אלימלך, 9 דקות
מסע לחיפוש זהות מפגיש בין ארבע דמויות נשיות מוחצנות ודומיננטיות: מאי,

ניצחון השמש העולה

דניאלה מרוז, 10 דקות
אתלטים אולימפיים כלואים בתוך תלבושות גיאומטריות, מתחרים זה בזה בחלל שאינו

סלוקי

ציון אברהם חזן, 13 דקות
בסוף ארוחה בחדר האוכל הקיבוצי, ארבעה גברים משחזרים אירוע שקרה בלבנון

שלושה דברים שהלכו לאיבוד

נעמה שוחט, 13 דקות
הבית, הקשר והאמונה – אלה הם שלושת הדברים שהלכו לאיבוד בחייו