סטיגמות בינלאומית עומדות למבחן בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים
17.6.17

 סטיגמות בינלאומית עומדות למבחן בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים

כשהעולם ותעשיית הבידור מונעים משיקולים מסחריים, נעים לחשוב שרק הסטודנטים יכולים ליצור קולנוע נטול אינטרסים. סקירת הסרטים המשתתפים בתחרות הבינלאומית בפסטיבל, מעמידה במבחן סטיגמות מקובלות של סרטי הבמאים הצעירים

 

השנה התחרות הבינלאומית תציג: 27 מדינות, 46 בתי-ספר לקולנוע, 29 במאיות ו-34 במאים שיצרו 62 סרטים שעוסקים בהגירה, בהתבגרות, באימהות צעירה ובמשפחתיות, בהתחלות חדשות, בשכול ובעולמות קסומים ומשונים. כל אלו ועוד יתכנסו ממש בקרוב לשבוע של חגיגה קולנועית צעירה, בועטת, חדשנית ומרגשת.

מדי שנה מזמנת התחרות הבינלאומית – תחרות הדגל של הפסטיבל – מפגש בין עולמות התרבות והתוכן של סטודנטים לקולנוע שלכולם מכנה משותף אחד: התשוקה ליצור. התחרות הגדולה מסוגה בעולם מהווה הזדמנות להיחשף ליוצרים המבטיחים של דור הקולנוענים הבא. היוצרים הצעירים מביאים איתם רוח רעננה ולא פעם מרדנית, וכמי שחופשיים משיקולים הפקתיים וכלכליים של התעשייה הגדולה הם יכולים לשקף את הלך רוחם בסרטיהם בצורה אותנטית, כזו שבדרך כלל שמורה לבמאי אוונגרד ותיקים ומצליחים.

האם יצירותיהם יוכלו לשמש מראה לתרבות הבינלאומית וליצור עבור הצופים דימויים הוגנים על ארצם? מהיכן מגיעים היוצרים לפסטיבל? ומה אפשר ללמוד על נפשו האמיתית והכנה של הבמאי הצעיר? אנחנו כאן כדי לנפץ או לבסס עבורכם כמה סטיגמות.

 

מי אמר שהקולנוע הוא גברי?

נכון, לא ניתן להתעלם מ-100 שנים של קולנוע שנשלט ברובו על ידי גברים, אך בקרב הסטודנטים לקולנוע מגמה זו כבר מזמן נתפסת כארכאית, במיוחד כשאנו מסתכלים על תעשיית הקולנוע הישראלית ועל הצעירות שמשתלבות בה כבמאיות וכיוצרות.

אנו רואים אצל הסטודנטים מגמה נגדית לשיטה הרווחת בעולם – כבר שנתיים ברצף שהקולנוע הנשי הצעיר ניצב בחזית הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים, עם זכייתן של הבמאיות עדי קוטנר ודנה לרר בפרס הסרט הטוב ביותר בתחרות הבינלאומית (גם המתחרות בתחרות הישראלית נהנות מחיבוק בינלאומי, ביניהן אור סיני, זוכת התחרות הישראלית בשנה שעברה לסרטה הטוב ביותר, ‘אנה’). השנה, למעלה ממחצית היוצרים בפסטיבל הסטודנטים הבינלאומי הן למעשה, יוצרות!

  • מיכל גסנר, ישראל

הבמאית הישראלית מיכל גסנר, שסרטה השתתף בתחרות הסרטים הקצרים של פסטיבל טרייבקה, ממשיכה ליצג דומיננטיות נשית. ‘אחותך’ עוסק באלימות כלפי נשים והוא מהסרטים הבולטים שיוקרנו בפסטיבל השנה.

גילי, גיבורת הסרט, מחזיקה באג’נדה ברורה ואלימה כלפי גברים שתוקפים מינית. כשהיא מגלה שאחיה הצעיר מושעה מבית-הספר בנסיבות דומות, היא מתקשה לקבל את מגבלות כוחה לתקן את העולם.

לכרטיסים לסרט

כתבה שערכה הבמאית עבור פסטיבל טרייבקה –

https://i-d.vice.com/en_us/article/6-inspiring-female-led-movies-that-premiere-at-tribeca

 

במאית בולטת שמגיע לפסטיבל לאחר הצלחה גדולה היא אנה קאזנב-קומב. על סרטה זכתה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל מינכן ובפרס הסרט הקווירי בפסטיבל קאן 2016. כמה פשוט, ככה יפה: לורי ומילה, בנות שלושה-עשרה, רוקדות ליד אגם ביער. מילה מאוהבת בלורי והיא רוצה לומר לה את זה. 

מדינות הקור באמת דיכאוניות יותר? לא בדיוק

בארצות קרות גשומות וחשוכות כמו מדינות צפון אירופה, סקנדינביה ואפילו לונדון החורפית, אחוז הסובלים מדיכאון חורף גבוה יותר בהשוואה למדינות חמות (למשל, 10% חולים בסקנדינביה לעומת 4% בלבד בישראל). מי שיצפה השנה בסרטי הפסטיבל המגיעים מארצות אלה ודאי יבחין במוטיבים, איך לומר, הדיכאוניים מעט. למרות זאת, דווקא בקולנוע שאינו עלילתי המגיע מארצות אלה, ניתן לשבור את הסטיגמה עם יצירות הקוראות תיגר על האופטימיות החסרה לעתים. לשאלתכם – הם שמחים. ואפילו מאוד. ובכל זאת, קשה להתעלם מיצירותיהם, העוסקות במוות, לקיחת החיים – והחזרתם.

תמונה מתוך: התמוטטות

 

קריסטין, שעובדת בחוות השועלים המשפחתית, תעשה הכל כדי להציל את מה שנותר ממשפחתה לאחר מותו הפתאומי של אביה. אך האם תצליח להציל את משפחתה השבורה כשהיא עצמה על סף התמוטטות?

האם שווה לחיות כשכל ימיך אפורים? בסרט התבגרות זה קאטו הצעירה מתעמתת עם אחיה הבכור שחוזר לגור בבית לאחר ניסיון התאבדות. קאטו מנסה להתקרב לאחיה, אך הוא לא מאפשר לה.

אנג’ליקה ראתה, קרוב לוודאי, יותר מדיי בשביל ילדה בת שבע. למרות זאת היא ממשיכה להסתכל על חייה באופטימיות. בין בית היתומים שבו גרה תמיד לבין בית המחסה לכלבים שבו היא מבקרת את כלבה, היא ממשיכה ללכת עם ראש מורם ולב כבד.

 

הגרמנים ורגשות האשם

אנו הישראלים תמיד חושבים שכולם נגדנו, או לפחות היו נגדנו בשלב כזה או אחר של ההיסטוריה. הרומאים והפרסים, הספרדים והמצרים, וכן, יש גם את עניין הגרמנים. נדמה כי הגרמנים עברו בשלב זה את שלב הצער האישי כלפי הסבל היהודי; אך האם הצער על עברם מתפרש כיום בהתעסקות בכאבם של אחרים? בסרטים הגרמנים המגיעים השנה לפסטיבל נרמז שכן. מי אתם, גרמנים צעירים? מגבר למפגעי האנושות בעולם או כאלה שפשוט מפחדים להתעסק במפגעים של עצמם?

הבמאית הגרמנייה קטיה בנרט מגיעה מתרבות שבה קונפליקט דתי שזור בחייו של כל אזרח. אך בעוד שהקונפליקטים האלה החלו לקבל רק כעת מציאות אלימה בשטחה של אירופה הנאורה, מחליטה הבמאית בסרטה להרחיק עד לקניה, המהווה מטרה למתקפות טרור דומות זה כעשור.

בסרטה, החרדה וחוסר האמון בין מוסלמים לנוצרים הולכים וגדלים. בחורה נוצרייה עולה לאוטובוס שרוב הנוסעים בו מוסלמים. סדרת אירועים משנה את השקפתה.

צפו בטריילר של ׳כולנו׳:

 

גרמניה התפרקה מנשקה לפני למעלה משבעים שנה. בשנים האחרונות התעוררו הגרמנים לדיונים ציבוריים בדבר מקומם בלחימה, או בשמה החדש, ההגנה, המתבקשת מכורח המציאות בימינו. בינתיים לוקח דיוויד וגנר, במאי הסרט ‘בעיניה של איה’, את הדיון אל מחוץ לגבולות גרמניה ועושה זאת עם גיבור שיכול אולי לשמש כמודל לאינטגרציה הגרמנית בשנת 2017.

במשך שנתיים שירת אמין, גיבור הסרט, כלוחם ג׳יהאד בסוריה, כשהוא משאיר מאחור, בגרמניה, את אשתו נטלי ובתם התינוקת איה. כעת אמין שב לביתו ואיה זוכה לפגוש את אביה. אך לנטלי אין סיבה של ממש לשמוח.

הזמינו כרטיסים כעת:

 

גרמניה שנת 2017 היא מגדלור של נאורות לאירופה, ולפליטים הרבים הממלאים את היבשת. בסרטה של פלוריאן שארף, הם ממשיכים למלא את תפקיד המושיע.

בעת שיט בים התיכון, מקס הימאי ובתו קולטים אות מצוקה. הם מגיבים מיד ומחליטים לשנות את מסלול השיט של סירתם הקטנה. אך עד מהרה יגלו שעל הסירה הטובעת נמצאים למעלה ממאה פליטים.

הזמינו כרטיסים כעת:

 

האסייתיים והמשפחה

ובכן, זה לא שהתרבות המערבית לא נשענת על ערכי משפחה, וברור שגם היוצרים המערביים אוהבים לדבר על אבא ואימא – אבל אצל האסייתים זה פשוט ניכר בקולנוע הצעיר. כן, לתרבות המזרח הרחוק יש כבוד אירופאי כשמדובר במשפחה, ולא נדבר על הפעם האחרונה שהתקשרתם לסבתא. אתם מוזמנים לצפות בערך מוכר מנקודת מבט שונה, בדמויות מגוונות ובצבעים ותמונות שניתן לתפוס רק באסיה.

 

סיפור התבגרותו של טאי, שמשפחתו מחזיקה בעסק של מכונות משחקים. כשנדרש לשלם לבית-הספר, הוא מקבל מאביו מעטפה עם מטבעות. המורה לא מוכנה לקבל את התשלום במטבעות וטאי נשלח להחליף אותן לשטרות.

קיץ 2015 בעיירת חוף בצפון-מזרח יפן. לכל אחת משלושת האחיות, שאיבדו את הוריהן בצונאמי בשנת 2011, יש את התשוקות, הסודות והבעיות שלהן. הסרט מתאר רצף של אירועים על פני שלושה ימים כשדברים נחשפים להן.

 

לפני חתונתה, סואיזי מחליטה לספר לבעלה לעתיד סוד עמוק חבוי, המוביל לפירוק האירוסין. התגובה הבלתי הוגנת מעודדת אותה לשבור שתיקה ולחשוף את סודה הישן.

 

 

רשימת הסרטים עוד ארוכה, ביניהם סרטים שכבר זכו בפרסים והשתתפו בפסטיבלים ברחבי העולם. להלן רשימת סרטים בולטים נוספים, שמנפצים כל סטיגמה על סרט סטודנטים

 

השתתף בתחרות הסינפונדסיון בפסטיבל קאן, התחרות החשובה בעולם לסרטי סטודנטים

לכתבה ב- ynet: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4948479,00.html

 

זכה בפרס סרט האנימציה הזר הטוב ביותר באוסקר הסטודנטים. שני בחורים צריכים להפוך לאחד כדי להגשים את חלומם הגדול.

קראו על היוצר שנולד בסעודיה למשפחה פלסטינית  – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4847927,00.html

 

זכה בפרס בפסטיבל ברלין 2016, הוקרן ב-CANNES SHORT FILM CORNER 2016. כל הכפר חוגג את יום הולדתה השמונה-עשרה של ג’יאנינה, במועדון המאולתר ‘טוקוריקי’. החבר שלה ואַלין ייתנו לה מתנה מפתיעה ביותר, כזו שאף אחד לא ישכח לעולם.

 

הפרס הגדול בפסטיבל קלרמונטפרנד 2017. הסרט הופק בהשראת תקרית ירי בבית-ספר באטלנטה, ג’ורג’יה, שבמהלכה ניהל החמוש משא ומתן עם המשטרה באמצעות מזכירת בית-הספר.

 

מתוך: בית הספר היסודי דקלאב