הקרנה / נקודת תצפית: התחרות לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני
ישראל6 דק'ניסיוניעברית2019

מספר שנים לאחר שהיגר מבלארוס לישראל, מורשע אדם בשוד אלים של נערה צעירה, ונכלא לשנה וחצי. הנאשם טוען כי הוא חף מפשע וכי הודה במעשה בשל קשיי תרבות ושפה. עבודת הוידאו מגוללת את סיפורו ובוחנת את חוסר היכולת לגשת לאמת שבבסיס האירועים. הפרטים השונים שמרכיבים את זהותו ועברו של הנאשם מאפשרים את קיומן של אשמתו ושל חפותו זו לצד זו.

בימוי: יעל סלומה
צילום: אלעד שוורץ, יעל דנון ועדן סרנה
משחק: יורי גרוסמן
ישראל27 דק'ניסיוניעברית, ערבית2018

גיא, משוחרר טרי מצה״ל, משמש כ״חפרפרת״ בארגון זכויות אדם, ומנצל את מצלמתו ביעילות ככלי ללוחמה פסיכולוגית, הן בישראל והן בשטחים הכבושים. דרך עיסוק בדואליות המאפיינת את דמותו, מעלה הסרט שאלות אודות גבולותיה הנזילים של הבדיה הקולנועית ותפקידה של המצלמה בתוכם.

בימוי: אלון סהר
צילום: מישה קמינסקי
עריכה: מיה קלר
משחק: דור סרוגו, שגיא טל, סמירה סרייה, עבד נאטור, גיל פרנק, אנה סנגר
הפקה: מיקה קלדרון
ישראל5 דק'ניסיוני2019

בסגנון המחקה סרטי טבע אשר נוטים להציג מקומות ראשוניים, פראיים ונסתרים מהעין, מוצגת מערת קריסטלים אפלולית ומסתורית. האם היא אמיתית או שמא היא בדיה?

עבודת הוידאו, שהוצגה במקור בסמיכות לפסלים, האובייקטים והאפקטים מהם מורכבת המערה, מנסה לעמוד על התפר הקולנועי בין אשליה לייצוגי מציאות ריאליסטיים והצורך האנושי בפנטזיה.

בימוי: אלה ספקטור
צילום: דמיאן דופראן
עריכה: איתי מטוס, אלה ספקטור
ישראל13 דק'ניסיוניאנגלית2018

שאשא מפרסמת מודעה בעיתון אמריקאי ומזמינה אנשים לחלוק איתה את השקפת העולם שלהם. אחד המגיבים הוא רוברט, גבר בן שישים שמבקש להצטלם בעירום ולהטיף לה על הטרדות מיניות. עבודת הוידאו בוחנת את הדינמיקה הנזילה שמתפתחת בין השניים, ומבקשת לשאול – מי המנצל ומי המנוצל?

בימוי: שאשא דותן
צילום: זיו ברקוביץ׳
מת מס׳ 57
ישראל8 דק'ניסיוני2017

בשוט הסיום האיקוני בסרט ״הנוסע״ של מיכאלנג׳לו אנטוניוני יוצאת המצלמה באיטיות מבעד חלון החדר ומפנה את המבט לרצח המתחולל בו. בהשאלה, המצלמה בעבודת הוידאו ״מת מס׳ 57״ נכנסת דרך חלון חדר האוכל הנטוש של הקיבוץ, ובשוֹט אחד בן 8 דקות נעה בין פנים המבנה למעשה ה״הרג״ המתחולל בחוץ.

בימוי: ארנון רבין
צילום: אבי לוי
ישראל17 דק'ניסיוני2018

בשנת 1918 פרסם בוריס שץ את ספרו ״ירושלים הבנויה, חלום בהקיץ״, המתאר חזון אוטופי של העיר ירושלים כעבור מאה שנים, כמרכז תרבותי ואמנותי. עבודת הוידאו, המבוססת על חזונו, מציגה את ירושלים האוטופית של שנת 2018. עיר של אנשים בחליפות טרנינג לבנות, המעלים קורבן במוזיאון שהפך למקדש ומצלמים סרטי מלחמה בעולם נטול מלחמות.

בימוי: שי דרור
צילום: תום עזריה
משחק: מתן לייטר, בני דרור
הפקה: נופר כהן
שלט החוצות
ישראל13 דק'ניסיוניעברית, אנגלית2018

אווטאר בן דמותו של האמן יוצא למסע לילי בחיפוש אחר בת זוג וחברים. שיחה לילית עם דמות נשית המופיעה על שלט חוצות שולחת אותו למסע וירטואלי חוצה גבולות.

בימוי: אור אריאלי
צילום: עינב מינץ, אור אריאלי
ישראל6 דק'ניסיוניעברית2018

שתי עדויות על פגישה מקרית בתחנת דלק, בין בני זוג לשעבר, שהיו נשואים במשך עשרים שנה ושמרו על נתק בן שבע שנים. הרגע שארך במציאות כשלושים שניות, הפך לסרט בן שש דקות.

בימוי: שיר הנדלסמן
משחק: סמדר הנדלסמן, דן הנדלסמן
סינמטק תל אביב, אולם 2
20.06.19
יום חמישי, 20:00
לרכישת כרטיסים