הצופה בסרטיו של רובן אוסטלונד / אורי יעקובוביץ'
05.2.18

אני מצפה בקוצר רוח להקרנת הסרט "הריבוע", סרטו החדש של רובן אוסטלונד (Ruben Östlund). היכרותי הראשונה עם רובן אוסטלונד הייתה בצפייה בסרטו הקצר "Incident by a Bank " (2009) שזכה בתחרות הסרטים הקצרים של פסטיבל ברלין. הסרט מדגים את יכולת הבימוי האדירה של אוסטלונד. הוא מצליח בסרט להעביר שוד בנק שלם על ידי שוט יחיד ממצלמה שאיננה זזה ממקומה. אוסטלנד מצליח להעביר לנו חוויה עוצמתית של עובר אורח שצופה באסון. ככלל, תחושה של עובר אורח שמציץ על אירועים שנגלים לנגד עיניו, אירועים שאותם הוא לא אמור לראות, מאפיינת את סרטיו של אוסטלונד.

רובן אוסטלונד מצטיין לדעתי ביצירת מצבים שמותחים את הקו בין אי נוחות קיצונית לבין הומור גרוטסקי, הצופה לא יודע אם לצחוק על הדמויות או להרגיש אמפתיה כלפיהן. אני חושב שאחת הסיבות שסצנות אלו בסרטיו הן בעלות גוון כל כך ייחודי בהשוואה לבמאים אחרים, היא שרובן אוסטלונד מרבה לבסס סיטואציות שהוא בונה בסרטיו סביב סרטוני יוטיוב שהוא רואה. יוטיוב הפך להיות מקור עצום של דוגמאות של אנשים במצבים קיצונים והזויים שלא היינו מסוגלים להיחשף אליהם ללא האינטרנט. סרטיו “The Guitar Mongoloid” (מעין גרסה שוודית של ”Gummo”) ו"Involuntary" מורכבים כמעט לחלוטין מאוסף סצנות מהסוג הזה, סצנות אינטימיות שנותנות תחושה של סרטונים בייתים. קשה לנו בתור צופים להבין האם אנחנו צופים בקומדיה טרגית או טרגדיה קומית.

The Guitar Mongoloid/ Ruben Östlund (2004)

לדעתי, רובן אוסטלונד מגיע לשיאו בסרטו האחרון "פורס מז'ור". בסרט זה אוסטלונד לוקח את כל האלמנטים שבעזרתם הוא יוצר סיטואציות קטנות וגרוטסקיות, מגדיל אותם לממדים של סרט מבריק שדן במקומו של הגבר בחברה המודרנית. כמו בשאר סרטיו, גם כאן אנחנו מרגישים כמו מציצנים לא רצויים המסתכלים על הסיטואציות האינטימיות והמביכות שהוא יוצר. הסרט מגיע לשיאו במתיחת קו בין אי נוחות למגוחכות ומשתמש בתחושות אלו לתמוך בדיון מורכב על מהי גבריות.

"הריבוע" עוסק בעולם האומנות המודרנית, תחום שאוסטלונד התנסה בו באופן אישי. מעניין אותי לראות כיצד אוסטלונד ישתמש בסיטואציות הגרוטסקיות שמאפיינות אותו ליצירת סטירה נוקבת על עולם האומנות המודרנית.

 

Force Majeure/ Ruben Östlund (2014)